ההצלחה של הבשר
תאריך הכתבה:
16/01/2001
לפני כחצי שנה ובסיוע הלוואה של 35 אלף שקלים ממ.ט.י. אילת פתח עולה חדש בשם מיגל קלברט את מסעדת הבשרים 'ברזיל' שבאזור התעשייה.
במ.ט.י התרשמו מן העובדה שלמיגל קלברט יש ייחוד וגם יידע רב: הוא היה טבח, מלצר, גריל מן, חותך בשר, שוטף כלים וגם מבין בשיפוצים.
גם חברתו לחיים, שושנה סבטה עבדה עימו. הסיכויים להצלחה ניראו טובים. זו הייתה אמורה להיות מסעדת בשרים ברזילאית ראשונה בעיר, בסגנון צ'וראסקריה.
מיגל קלברט שכר ב 400 דולר לחודש מחסן ישן. בהשקעה של כ 60 אלף שקלים הוא שיפץ: בנה במו ידיו בר עץ, צבע שני חדרים בירוק ובכחול. קנה כלים פשוטים. שם על השולחן מפות פלסטיק עם משבצות אדום לבן, בנה גריל מנירוסטה, אפילו את השיפודים הרכיב בעצמו. יש לו ידיים טובות.
כבר על ההתחלה חישבו במ.ט.י שאם ימכור רק 11 ארוחות ללילה במחיר 85 שקלים לסועד, ויעבוד בעצמו, הוא יילך הביתה עם 4000 שקלים לחודש. ההצלחה הייתה גדולה הרבה יותר: מידי ערב המסעדה עובדת יפה. רוב האורחים תושבי אילת. סועד ממוצע משאיר בה 105 שקלים. עם יין וקינוח. יש במקום כבר ארבעה עובדים ובעל הבית הולך הביתה עם קרוב לעשרים אלף שקלים לחודש ושמח מאד.
ביקרתי במקום שנפתח רק בשעות הערב. התרשמתי מיעילותו ומכישוריו של בעל הבית. הכניסו אותי למטבח. הראו לי על הגריל כמה סוגי בשר משחימים. הריח היה טוב. הראו לי את הבשרים מולבשים על שיפודים. סיפרו לי כי כך משחימים שישה סוגי בשר בקר, פרגיות, כנפיים, אווזים, יענים וסלמונים. הריח היה טוב. אחר כך הראו לי פלטת סלטים, שעועית וירקות. גם כאן הריח היה בסדר גמור. סיפרו לי כי הם עובדים בסגנון צ'וראסקריה: מגישים את הבשר על שיפודי ענק וחותכים ליד השולחן פרוסות דקות דקות. היו באותה שעה במסעדה שני שולחנות של חמישה סועדים שמחים. חתכו להם דק דק והגישו דק דק. הרחתי עוד קצת, והלכתי הביתה משוכנעת שלהצלחה הגסטרונומית נוסח ברזיל יש ריח טוב ויש רווחים.
|
