איך נערך בבית ענת פילובסקי שבסיליקון ואלי בקליפורניה, אירוע דיווח כספי של איך הוציאו 22 מליון דולר? איך חיות שם הישראליות אוהבות ישראל שבעליהן עשו הון בהייטק?
תאריך הכתבה:
31/01/2002
המפגש נערך בבוקר בביתה המדהים של ענת פילובסקי בפאלו אלטו שליד הסילקון ואלי שבקליפורניה. הנשים הוזמנו לארוחת בוקר. ביתה של ענת פילובסקי, מדהים, חמים ומזמין. קירותיו מכוסים ביצירות אמנים ישראלים, מקסיקנים, פסלים ואורנמנטים מרשימים מפוזרים בפינות שונות של הבית.
ארוחת הבוקר הייתה מגוונת ודשנה. הארוחה הייתה בסגנון המזנונים של מלונות הפאר בארץ. סלט, ביצים, זיתים וכך הלאה. ישראלה בנין, רעייתו של איש ההיטק רם בנין, שהתמחתה בעיצוב שולחנות, כתבה ספרים בנושא והפיקה גם תכנית טלויזיה באותו נושא, הייתה אחראית לקישוט השולחן. הוא כלל מפה כחולה, קערת זכוכית שקופה ובתוכה תפוזים, בתוך התפוזים תקעו דגלי ישראל ואת הקערה הקיף זר ענפי זית. הסידור המתוחכם בפשטותו סימל את ישראל.
מטרת המפגש הייתה להסביר את פעילות הפדרציה היהודית של סאן פרנציסקו בארה"ב ובעיקר בארץ ישראל. בדגש על תהליך בחירת הפרוייקטים למימוש. הסבירו איך הוציאו בשנת 2001 את תקציב הפדרציה שנאסף מתרומות בסך של כ 22 וחצי מליון דולר. פאלו אלטו מסונפת גיאוגרפית לפדרציה של סאן פרנציסקו, זו העיר הסמוכה הגדולה ביותר. נשות הישראלים בפאלו אלטו הן ממשפחות התורמים הגדולים. לכן מדווחים להן. השתתפו במיפגש גילה נועם מנ"כלית המשרד הישראלי של הפדרציה היהודית של סאן פרנציסקו. כן השתתף שמואל בן טובים, ראש מועצת כפר שמריהו ויו"ר עמותת סאן פרנציסקו בישראל. הם שוחחו עם הנשים על הפרוייקטים השונים של הפדרציה בארץ. המפגש התקיים בעברית. הוא לא היה אירוע התרמה, אלא דיווח ושיחה. ענת פילובסקי תרמה את ביתה ואת האירוח. חיי החברה של נשות האזור נסובים סביב ישראליותן, סביב עשייה לטובה ולצדקה ולסיוע לישראל. בהכירי כמה מהן אישית, ויש בהן חברות נעורי, אני יודעת כי תחושת המרחק מישראל גורמת להן להתגעגע, לבקר הרבה, לעשות הרבה למען הארץ, וכשאינן עושות- הן מרגישות אשמות. תחושת המרחק ותחושת האחריות לגורל ישראל, הופכת אותן להערכתי לנשים מצפוניות, עושות יותר ומשתדלות יותר.
במיפגש השתתפו כעשרים נשים. רובן נשותיהן של נשיאים וסגני נשיאים של חברות הייטק מצליחות. היו גם כמה נשים של בעלים שעשו הון והחליטו לנוח מעט ולעשות שנת שבתון.
בין הנוכחות: אלונה ברקת שבעלה אלי הוא נשיא חברת "בקווב" שניסחרת בבורסה. בעבר השקיעו אלי ברקת ואחיו בחברת הענק צ'קפוינט, בתקופה שרק התחילה צעדיה. אלי ואחיו הקימו חברת השקעות "בי אר אם" בארץ. אלונה ברקת היא אם לשלושה ילדים. היא פעילה מאד באירגוני צדקה, היא חברת ועד של ארגון ע.ל.ם בישראל. בארה"ב היא פעילה מאד באירגון "איפק" והפדרציה היהודית של סאן פרנציסקו.
חיה ברזילאי: בעלה עמוס ברזילאי הקים את החברה הייצרנית מרג'נט. החברה נימכרה לסומרס1, ועתה הוא עובד בקרן הון סיכון בשם וולדן.
איטה סומך: בעלה ששון סומך הוא סגן נשיא של חברה ידועה. היא מגדלת שני ילדים והזוג מתגורר בבית גדול ויוקרתי בלוס אלטוס הילז.
מיכל בן שחר: מיכל נשואה לעופר בן שחר שהוא נשיא חברת נוש. החברה עוסקת בפיתוח תוכנה לניהול.
פנינה קליין: נשואה לרפי קליין מי שהיה נשיא חברת זייקור. היא פעילה מאד באירגון הדסה. הייתה נשיאת הסניף הישראלי של הדסה בפאלו אלטו.
בעלת הבית ענת פילובסקי נשואה לערן, בנה של עדינה פילובסקי ז"ל. עדינה פילובסקי הייתה רעייתו של אוגי פילובסקי יבדל לחיים ארוכים. היא ממשפחת בעלי קופל המפורסמת שהיתה בארץ בעלת משרד נסיעות ענקי. ערן הגיע עם רעייתו בצעירותו לארה"ב. הוא רואה חשבון בחברת ארנסט אנד יאנג, חברת ראיית חשבון גדולה מאד בארה"ב. בגיל 36 הוא היה הישראלי הראשון שניבחר להיות שותף מלא בחברה הגדולה בה עבד. כל הקהיליה הישראלית באזור השתתפה אז בשמחת קידומו המקצועי. ערן עבד בחברה כמה שנים ואחר כך עבר לעבוד בחברה של דוידי גילה והוציא אותה לבורסה. אשתו ענת ידועה בדייקנותה, בהיותה אמא למופת, בטיפוח ביתה, ובפעילות הצדקה העניפה שלה.
עוד נכחו: רבקה בר לב רעייתו של קובי בר לב, תיקי בלקין רעיתו של ברני בלקין, ישראלה בנין רעייתו של רם בנין, ליקי אבראמס, אולה יופה רעייתו של אלכס, יהודית פרל רעייתו של יוסי, מרים רוטמן, חנה שחם רעייתו של נחום, ליאורה שלם, ורד רביד, סלי לובינקר, דיקלה, גוני בלוק מטעם הפדרציה, רות להבי מקימת בית הספר קשת שהוא בית ספר חילוני ודתי, ועוד ועוד. אין בציון שם הבעל או בדילוג עליו משום רמז שהוא למצבן המשפחתי של הנשים. רק היעדר ידיעה וחוסר אינפורמציה מצד הכותבת.
במהלך השיחה חילקו לנוכחות טבלאות מספריות מדוייקות המסבירות מה עשתה הפדרציה היהודית עם הכסף שאספה בשנת 2001 בסך כ 22 וחצי מליון דולר.
למשל: כעשרה מליון דולר הלכו לעניינים מקומיים כמו חינוך, קמפוס ויחסי קהילה, כמעט שמונה מליון דולר הלכו לישראל ולקהילות יהודיות אחרות מחוץ לאמריקה ובקופה נישארו רזרבות של 380 אלף דולר.
|
|
