מי שזוכה בתחרות יופי הופכת לדוגמנית בינלאומית. הקשר בין נערת השנה של מעריב למזרח תיכון חדש.
תאריך הכתבה:
06/09/2002
התרגלנו לטקסי בחירה צפויים מראש עם דודו טופז, ופנים ידועות ומוכרות של אחרים. אבל את טקס בחירת נערת השנה של מעריב לנוער שנערך ערב החג, הינחו וגם השתתפו אנשים צעירים שאהובים באמת. כמו שלומי שבת, גם מצויין, גם נערץ. כמו להקת "מה הקשר" שהיו חזקים יותר לקראת הסוף, מעט וולגריים בפתיחה, אבל בשורה התחתונה היו טובים מאד.
עד היום התרגלנו לטקסי בחירה בומבסטיים של יפות מלכותיות כאילו מדובר באצולה ממשלתית ישראלית. התרגלנו לטקסים בהם כל יפה רוצה להיות רופאה או מדענית או מצילת המין האנושי. בטקס נערת השנה אמרו הניבחרות לשם שינוי את האמת: היפות רוצות ריגושים, דוגמנות או משחק, כוכבות, חיים מרתקים, סיכוי להתפרסם, להינות, להרוויח, להיות בריאות ומצליחות ולחיות. הן נורמליות. הן לא מזוייפות, לא מדקלמות איזו מסה אנושית איך הן יעשו הכל למען האנושות. (כמה הרבה אכזבות היו לנו ממצילות המין האנושי שבקושי הצליחו להציל עצמן) אלא נערות מעריב לנוער דיברו בתכנים מובנים, ובשפה עברית אותה אנחנו שומעים היום בכל מקום. זו לא עברית של שבת ולא עברית תיקנית, אבל היא חיה ואמיתית.
הנערות הקרינו כנות מודרנית. לא תיחכום מזוייף שפשה לאחרונה בכל חלקה טובה בציבוריות הישראלית.
לכן אנחנו האמנו להן. היה באותו טקס משב רוח מרענן. כי האמנו למה שראינו. כי כבר מזמן הפסקנו להאמין למה שאנחנו רואים. רק אם יש תכנים רעים ומפחידים אנחנו מאמינים. בנערת השנה, לשם שינוי, היו גם תכנים מרהיבים וגם האמנו למראה עינינו ולמשמע אוזנינו.
הטקס היה אוטנטי, נוצץ וזוהר אבל לא התחנף לצופים ולפיכך הוא היה שונה מכל מה שאנחנו רגילים:
יהודה לוי שהינחה את הערב התלוצץ בנוסח "הנה לפניכם נערת השנה בצבעים טבעיים." ורמז לכל אופנת הניתוחים שפשתה וטופחה אצל היפות ואצל התיקשורת. השם הראשון שקפץ לראש, היה של מורן איזנשטיין סמל ליופי ישראלי מושלם אך מנותח. לוי הוא אינטליגנטי. אסור לטעות ולזלזל בו. הוא אמנם יפיוף אבל הוא גם בחור עם שכל.
בנעימות חיובית טיפחה בחירת נערת השנה את כל מה שהוא טבעי, זורם, ישראלי ואמיתי. עינת ארליך שהינחתה לצידו של יהודה לוי הוסיפה נופך בראשית טבעי. היא מזוהה עם השיבה לטבע ולפשטות. בבחירת נערת השנה היו טבע ופשטות. שני ערכים שמזמן נעלמו מתעשיות היופי הבינלאומיות כמו שנעלמו מהישראלית. שילוב של טבע ופשטות עם לבוש ויופי נוצצים כפי שמיזגו בטקס בחירת נערת השנה, יצר הרמוניה אנושית וטלויזיונית.
טקס בחירת נערה השנה הציג את הישראלית העכשווית: זה מה שיש לנו, והן נהדרות. הן יפות אמיתיות - בלי ניתוחים. הן אומרות מה שבראש שלהן, הן לא פחדניות, הן אופטימיות והן מאה אחוז ישראליות: מהמושב או מהכפר, מהערים הגדולות, ילידות הארץ, ילידות רוסיה, עולות חדשות מכל העולם, עם שמות לא עבריים אבל עם זהות ישראלית: הן מדברות עברית והן חולמות בישראל. כל עוד נשים צעירות חולמות אצלנו על תחרויות יופי, אנחנו עוד שפויים.
הטקס הזה היה פשוט יפה. נותני החסויות כמו בית האופנה שהלביש היו אופנות חדשניות, צעירות. גם השופטים, ניבחרו לא על פי ייחוסם אלא על פי קישרם האמיתי למתרחש בחיים. כך גם בחירת עשרת היפות וגם בחירת חביבת הקהל. חביבת הקהל האחרונה הזכורה לכולם היא ג'ין סופר שהצליחה גם כדוגמנית בינלאומית. המציאות מלמדת שהניבחרות של נערת השנה הופכות לדוגמניות החדשות של הליגה הראשונה.
בנוסף לעובדה שהבנות היו הכי יפות שיש, הטקס היה מזרחי חדשני: כל הזמן התנגנה בו מנגינה של משהו בין מוסיקה הודית למוסיקה מזרחית ולמיקצב אפריקני. באופן מעודן זה היה טקס של בחירת נערת המזרח התיכון המודרני והישראלי. מעין מזרח תיכון חדש של בלונדיניות מהממות ובהירות עיניים לצד כהות עור אקזוטיות שהשתתפו ביחד בטקס כמעט מזרחי, משהו שבין אם טי וי לבין אום כלתום במיטבה. שבין יהדות וישראליות לאיסלם.
הטקס הזה ראוי לשידור חוזר. הוא היה "מאסטר פיס" חדשני בעולם תחרויות השבלונה של היופי הישראלי. הוא היה שונה, אחר, מקורי, מאה אחוז ישראלי. בזכות נערות השנה יהיה כאן מזרח תיכון חדש. לא רק, אבל גם.
(לאה אתגר]
ברת המזל נטלי זינו מאילת - בבחירת נערת השנה
|
|
