כתבה זו נמצאה בארכיון נוצץ  |  לעמוד הראשי של נוצץ לחץ כאן
 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון
שרה המבורגר לבית חיימסון נרצחה לפני שנה. המשפחה ערכה אזכרה בירושלים: היה סרט מרגש, נאומים וארוחה קלה.

שרה המבורגר לבית חיימסון נרצחה לפני שנה. המשפחה ערכה אזכרה בירושלים: היה סרט מרגש, נאומים וארוחה קלה.
תאריך הכתבה: 18/01/2003



שרה המבורגר נרצחה בידי מחבל ברחוב הראשי של ירושלים. הטרגדיה התרחשה לפני כשנה. מאז כבר נרצחו ישראלים רבים ואלה שהמוות לא נגע בהם, כבר התרגלו. רק המשפחות של הנירצחים ממאנות לשכוח ומתקשות לחדול מלכאוב.
משום ששרה המבורגר, ילידת חברון, היא אחות אבי, הגעתי לאזכרה שנערכה השבוע בירושלים. אם בשנה שעברה השתתפו כאלף איש בהלוויה, שרים נאמו, וראש הממשלה שלח תנחומים, הרי השנה נקבצו ליד הקבר בגבעת שאול בירושלים, רק בני המשפחה (שהם כמאתיים) וידידים קרובים.
הגיעו ארבעת בנותיה של שרה: חיה ברצ'י שבאה מלוס אנג'לס עם בעלה ראובן, רבקה שמיד, בת שבע בן בסט ואורה קישלס ובני משפחותיהם. הגיעו גם אחיותיה של שרה ז"ל: בתיה מררי (עד 120), אהובה ברגמן, צפורה הייזלר ורותי בירם וצאצאיהם. את אחיה של שרה המבורגר ז"ל, את אבי חיים חיימסון ז"ל, יצגתי אני.
בטקס הזכירו את נדיבותה של שרה המבורגר, את עזרתה לזולת, את העובדה שנרצחה בדרך לשיעור מדיטציה במוסד הירושלמי "יד שרה" בו עסקה גם בפעילות התנדבותית.
מנהל מוסד יד שרה, הרב אורי דיבר בשבחה. רב אחר ממשפחת פנחס המבורגר ז"ל, בעלה המנוח של שרה, ניהל את הטקס. בנותיה של שרה הכינו סרט משפחתי יפהפה ונוגע ללב ובני הדור השני אביבה ואנוכי דיברו בשם המשפחה.
הייתה אוירה של אחדות וקירבה משפחתית שנחתמה בארוחה קלה של סלטים, דגים ודברי מאפה וקפה. הרגשתי גאווה על השתייכותי למשפחה ישראלית שורשית וגדולה שאוהבת זה את זה ומרגישה אחדות גורל ארצישראלית. שמחתי שאחדות משפחתינו נימדדת לא רק כשטוב לה בחתונות ובריתות ושמחות אחרות, אלא גם כשרע לה והיא מלקקת פצעיה. הצטערתי שלא זיהיתי את בני הדור השלישי והרביעי, כולם ילדים של ילדי בנות דודותי, וסימנתי לעצמי שהגיע הזמן לעניין אותם יותר בהסטוריה המשפחתית שלנו, וגם להתעניין בהם יותר. הכי הצטערתי על ריב ישן ויוצא דופן שהתגלע בין שתי נשים ממשפחתי בלי כל קשר לאירוע הטרגי. הצטערתי שגם ביום העצוב הזה לא הצליחו בני משפחתי לפשר בין השתיים שרבו על שטויות בעבר וחבל. אני מנחשת שככה זה ברוב המשפחות הגדולות והקרובות, שישנה אהבה גדולה בדרך כלל, ולעיתים, אך לעיתים, מתגלעות באופן ארעי אי הסכמות. אני מנחשת שבפגישה המשפחתית הבאה שלנו, שאני מקווה כי תהייה בנסיבות שמחות יותר, תודגש האחדות המשפחתית עד מאד. אמן.
(לאה אתגר-חיימסון)

בנותיה של שרה ז"ל, בהגדלה: המשפחה במלאת שנה ליד הקבר

הלל מררי, בהגדלה גם ברוריה מררי, בתיה מררי וצפורה הייזלר



 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון   | חזרה לעמוד הראשי