מסעדת זוזוברה
תאריך הכתבה:
08/03/2001
למסעדת זוזוברה שבאזור התעשייה של הרצליה פיתוח נכנסתי רק משום שהיא הייתה יפה בעיני. תיכננתי ללכת ל"אר קפה" שברחוב שנקר. עד שמצאת חנייה, עשיתי כמה סיבובים, בהרצליה פיתוח עושים תמיד המון סיבובים. החניות שם - רצח. מבטי נפל על מסעדת "זוזוברה". שלט יפה, ניאון כחלחל, עיצוב היי טקי מרשים. הרבה אפור כסף, מנורות גליל תלויות. דלפקים כהים שטוחים, מטבח פתוח. שולחנות גדולים ומשותפים. תעשייה מודרנית. העיצוב הזכיר לי את העיצובים המפורסמים של ארכיטקט לונדוני שהפך למסעדן. כרגע שכחתי את שמו.
המחירים היו שפויים, 39 שקלים לצהריים. זה בערך מה שמשלמים היום בתל אביב עבור אטריות מתובלות עם עוף, או פטריות או בוטנים או נתחים כאלה או אחרים. המטבח האסייני האיטרייתי, כך הייתי מכנה אותו. מג'ירף נודל בר ועד למון גראס. כולם פחות או יותר מגישים ברחבי ישראל אותו דבר, בכלים יפים, בטעמים דומים. אותו רוטב סויה, אחרי גיל חמישים זה משאיר לך את אותה הצרבת.
בזוזוברה היה לי זובור קטן. האוכל איכזב. איכות המוצרים בהם השתמשו, התבלינים או הבישול נעדרו את העידון שבטעם לו אני מצפה. זהו הטעם העדין של מטבחי האטריות מלוכסנות העיין. רק כשהאטריות הן טעימות ממש, הן מצדיקות את הצרבת. בזוזוברה, הן לא הצדיקו.
שווה לשבת פעם אחת רק בשביל העיצוב.
|
