איך התאהבתי באריאל שרון, באבישי ברוורמן ובעוד אנשים מופלאים ב"מסע אנשי העסקים לנגב" ביום האזכרה לבן גוריון? מה אמרו, מה אכלו, ומה עוד קרה שם?

איך התאהבתי באריאל שרון, באבישי ברוורמן ובעוד אנשים מופלאים ב"מסע אנשי העסקים לנגב" ביום האזכרה לבן גוריון? מה אמרו, מה אכלו, ומה עוד קרה שם?
תאריך הכתבה: 23/11/2001

זכיתי להשתתף במסע אנשי העסקים לנגב משום שד"ר רם בנין, מבוגרי אוניברסיטת קליפורניה שבברקלי, ומהבולטים שבסיליקון וואלי (מרכז ההי טק האמריקני) נישאר ידידי מאז השנים בהן למדתי גם אני באותה אוניברסיטה. הוא הזמין אותי. בנין, כמו רבים מבוגרי ברקלי, הוא ידיד של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. פרופסור אבישי ברוורמן, נשיא אוניברסיטת בן גוריון גם הוא מבוגרי אוניברסיטה אמריקאית, סטנפורד, הנמצאת באזור סמוך.
במסע העסקים הזה התאהבתי באריאל שרון ובעוד קבוצה של אנשים מופלאים. מדוע? כי זו הייתה לי הפעם הראשונה שראיתי ושמעתי את שרון בפגישה לא רישמית שערך עם אנשי העסקים הבולטים במשק. (רובם ישראלים ומקצתם כמו ד"ר רם בנין מפאלו אלטו שעל יד סן פרנציסקו, או כמו צבי אלון מסרטוגה וממיסדי נטויז'ן שהגיעו בטיסה ארוכה מקליפורניה לילה קודם).
שרון יודע להקשיב. הוא לא רק ששם לב לכל מה שאמרו והציעו אנשי העסקים, הוא חכם, הוא בקיא במתרחש במדינה, הוא רגיש, הוא "קול", והוא לא מטייח. את ההצעות כיצד ניתן לשפר את חיי הכלכלה הישראלית, או כיצד להפוך את החיים הקשים בארץ לטובים מעט יותר עבור בני עמינו, הוא לא רק קיבל, הוא העביר לשיקול בדרך לביצוע לאורי שני, מנהל לישכתו. אורי שני ישב ורשם כל דבר. הייתה לי הרגשה ששרון הוא איש אמיתי. קחו בחשבון שהוא לא ראש ממשלה רודף כיבודים או ממון. הוא לא דברן והוא לא נטל לעצמו הטבות מופלגות, לא מגהצות או מסעות פאר מתוקשרים לחו"ל. הוא איש בודד ולא צעיר שמתגעגע לרעייתו ז"ל ואולי גם מתגעגע לחווה שלו בנגב, אבל הוא ראש ממשלה ניבחר והוא נושא בנטל. גם אלה שלא מסכימים עם דרכו הפוליטית מרגישים שהוא מנהל את המדינה ואנחנו לא נישאים על כל גל מזדמן כמו ספינה טרופה. זו הסיבה שהתאהבתי באותו מעמד באריאל שרון.
את האהבה הזאת היטיב לבטא ראש העיר הבדואית רהט, טלאל אלקרנאוי שהתנצל על כי רוב ימיו נימנה רק על אוהדי שמעון פרס ועל מתנגדיו החריפים של שרון, ורק לאחרונה קלט כי שרון הוא "יותר מפאיניק ממפאיניק". אלקרנאוי קיטר הרבה על מצבם של הבדואים ועל המצב הכלכלי בארץ. שרון ואורי שני רשמו את הדברים הענייניים. לזכותו של שרון, הוא לא נגנב ממילים טובות. בתשובתו לראש העיר הבדואית אמר לו שרון כי הוא ישתדל עד מאד לפתור את מצוקת הבדואים הכללית. אבל באופן אישי, כך אמר שרון, אסור לך, טלאל אלקרנאוי, להתלונן כי מאז הגיעה משפחתך לנגב לפני כמאתיים שנה, עשיתם חייל והון רב: משפחתך שולטת כיום בבנקים, בחברות בנייה, בחברות מנופים וציוד כבד בנגב וכך הלאה.
המארח, אבישי ברוורמן דיבר על צרכי אוניברסיטת הנגב ועל צרכי באר שבע והאזור. ברוורמן הוא גבר יוצא דופן בנוף הישראלי. הוא ביצועיסט, הוא איש חזון והוא בעיני סמל לישראלי היפה. אם אתה מקשיב לו, אתה פותח לפניו את הלב ואת הכיס. לא היה לכן מוזר בעיני שצבי אלון למשל, איש שתרם כמליון דולר לאוניברסיטת בן גוריון, ובעיקר תרם בשל אישיותו של ברוורמן, בחר לחגוג במוצאי שבת הבאה את יומהולתו החמישים, אירוע פרטי מאד, דווקא באוניברסיטה בבאר שבע ולא באיזה בית מלון אמריקני או ישראלי מפואר. ברוורמן, איש חוצב להבות היה תמיד בעיני כולנו הסטודנט הנערץ ביותר בקליפורניה. היום הוא נשיא אוניברסיטה נערץ עוד יותר.
בין אלה ששטחו בקשותיהם בפני שרון היו מוחות מבריקים כמו יצחק קאול, כמו שלמה קאליש – טייס לשעבר שחזר בתשובה חמורה, גידל זקן, ולא טעם אפילו מהסלט. קאליש תכול העיין, עומד בראש קרן בינלאומית של כ 200 מליון דולר שמטרתה לסייע לעסקים יהודים בענף ההיי טק.
עוד דיברו בפני שרון : אבי אלה- תושב אילת, "סלף מייד מאן" ונשיא התאחדות בתי המלון. אילן בירן מנכ"ל בזק. דני גילרמן- עסקן ותיק ומנוסה המשמש שנים רבות נשיא אגוד לשכות המסחר (אבישי ברוורמן העיר לגילרמן שלא להאריך בדברים ושלא לדבר שוב על הריבית במשק). יוסי ורדי, מייסד אי. סיק. יו. (שפירושו: "אני מחפש אותך" והוא מנוע ההידברות הבינלאומי באינטרנט אשר נחשב בזמנו להמצאה ישראלית חדשנית, ואשר העשיר את ורדי ובנו עד מאד) ועוד.
עוד ישבו בשולחן הכבוד ונשאו דברים: ראש העיר באר שבע- יעקב טרנר, השר ד"ר אפרים סנה, השר ראובן רבלין, יו"ר הרשות לפיתוח הנגב שמואל ריפמן, שר התיירות הטרי- בני אלון שנכנס במקומו של רחבעם זאבי ז"ל, מנכ"ל משרד ראש הממשלה- אביגדור יצחקי, וגם השר שמעון פרס שהגיע באיחור ומבלי שהוכן לו מושב מראש ולכן התיישב במקומו של אורי שני שפינה לו כיסאו באדיבות זריזה.
הקטע המרגש ביותר היה כשאוניברסיטת בן גוריון העניקה תארי ד"ר כבוד לארבעה אישים: לגוסטב לוון, יהודי צרפתי, תורם גדול (מנהל ובעלים של קרן רש"י)
ותומך אמיתי של מדינת ישראל אשר עשה הונו במיים המינרלים "פרייה". לסופר אפרים קישון שכל ימיו מתלונן בצדק על שאינו זוכה לכבוד הראוי לו, ואשר הצחיק את כולם באומרו ש"התואר הניכבד סטיריקן ניתן רק להומוריסטן מת". לאריאל שרון ולאברהם סרוסי. סרוסי העומד שנים רבות בראש הכור הגרעיני של ישראל סירב לקבל את תואר דוקטור הכבוד ונעתר רק לאחר שהוסבר לו כי התואר יכבד את הקריה הגרעינית ועובדיה. סרוסי, יליד מצריים שגדל בישראל ובאורגוואי בכה כילד בקבלו את תואר הכבוד. הקהל עמד לכבודו, הריע לו ומן האהבה הגדולה שהקרינו לו הנוכחים למדתי כי המדובר באדם צנוע בעל שיעור קומה ובעל זכויות רבות בחיזוק מדינת ישראל.
זה היה עבורי יום נהדר. הוא החל בשבע וחצי בבוקר במסע ברכבת ישראל מתל אביב לבאר שבע. בין הנוסעים היו: איזבל מקסוול בתו של רוברט מקסוול הזכורה לי מן התקופה הקשה בה עבדתי עבור אביה שמצא מותו הפתאומי בין גלי הים ולקח עימו את הפנסיות של רבים מעובדיו המסורים. איזבל מקסוול עובדת כיום עבור חברת היי טק בקליפורניה הנמצאת בבעלות ישראלית ושגם עליה עוברת תקופה לא קלה. לא ראיתי אותה מאז ההלוויה המפוארת והמתוקשרת של אביה. אז היא הגיעה במטוס פרטי עם אימה ושני אחיה. יעקב נאמן מימן אז את ההלוויה והוצאותיה מכיסו. סבל לא קטן עבר על שלושת צאצאי מקסוול מאז מותו. אחד מבניו נאסר, השני עבד קשה למחייתו, איזבל נסעה לעבוד בארה"ב, ועליהם נאמר הפסוק: אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה. אף על פי שגם אני הייתי בעקיפין מנפגעי מקסוול, לא הרגשתי שיש לי אף סיבה שבעולם שלא לחבק ולנשק אותה ולאחל לה כל טוב. בתום היום היא לא שבה עימנו לתל אביב כי נסעה לסעוד עם בני משפחת גוסטב לוון.
עוד השתתפו במסע: גיורא אקרשטיין ובנו צביקה הנקרא על שם סבו, רעייתו של גיורא סיימה לאחרונה לימודי משפטים ועושה התמחות בבית המשפט בתל אביב. רעיה שטראוס מקונצרן המחלבות והשוקולד ובעלה שמואליק בן דרור, דוד ברודט ורעייתו, דורון גודר ממגנזיום ים המלח הנשוי לרנה מור הישראלית הראשונה שנבחרה בתחרות יופי למיס תבל וכיום לפי צו האופנה היא משפטנית. עודד גרא מנכ"ל קרן התיזמורת הפילהרמונית הנשוי לאלה, אשה החברה במועצת כפר שמריהו והעומדת בראש שדולת הנשים בישראל, שלמה גרואר משמש דרומית, שלמה גרופמן מגרופמן אחזקות (שמו נירשם במשלחת אבל לא יצא לי לראותו), עו"ד יצחק הרצוג מי שהיה האיש החזק של אהוד ברק, עוזי ורדי-זר מנכ"ל שיכון עובדים (לא ראיתיו), משה טרי מנכ"ל אלגדפון, עליזה יפו מנכ"ל רמ"ט, סר רונלד כהן יו"ר אפקס הולדינגס, עמיקם כהן מנכ"ל אורנג' (לא ראיתיו), דליה לב מאי. די.בי. (לא ראיתיה), רון לובש מליהמן ברדר'ז (לא ראיתיו), זאביק מוזס לשעבר מידיעות אחרונות ושלמה נחמה מבנק הפועלים שאת שניהם לא ראיתי, עוזי נתנאל מדיסקונט, מנחם עינן מקנית של דוד עזריאלי מהמגדלים, יואש צידון, דליה פרשקר מגריפ השקעות, ריקי אניאז מלוס אנג'לס בעלת חברה בינלאומית למערכות אבטחה, בירגנים איטימובה שגרירת קזחסטאן בישראל, דן עופרי עורך אוי קלט, בנימין שרבט מהאחים שרבט ורעייתו אביבה, דב תדמור משרידב השקעות ורעייתו שרה, צבי צור, איזי תפוחי נשיא אינקסופט, יוסי שניר מנכ"ל סיירה, רו"ח פיני שכטר, מישל שוורץ נשיאת שוורץ מהנדסים, איתן רף מבנק לאומי שלא ראיתיו, עודד ואמנון ריבק מריבק ליין בגדי עור, לני רוט מג'רוזלם גלובל, עו"ד יהודה רווה, עו"ד דיויד קרסנר ועוד ועוד. בסך הכל משלחת של 173 אנשי עסקים ביניהם מספר זעום של נשות עסקים.
היום המופלא הזה שכלל גם את טקס הזכרון על קיברו של דוד בן גוריון, הסתיים בתל אביב בתחנת רכבת צפון, לקראת שמונה בערב. יצויין כי הוא התחבב עלי במיוחד בשל העובדה שלא הגישו בו ארוחות פאר ולא מזנוני סושי ושסמי ולא אלכוהול. למעשה יצאתי ממנו קצת מורעבת. בקושי הצלחתי להגיע למה שהוצע לאכול, וכשהגעתי כבר לא נותר הרבה. שמחתי על חטיף ה"אנרגי" שמצאתי בתיקי וחילקתי עם רעיה שטראוס ועו"ד תמי רווה, כך הרווחתי יום של מזון רוחני ויום של דיאטה פיסית.
כך או כך שמחתי כשצבי אלון הציע לצרף אותי לידידי אוניברסיטת באר שבע, כי בדרום גדלתי, באשקלון של שנות החמישים, ולא קלים היו התנאים הכלכליים בילדותי. למרות הכיבודים ולמרות מושבי בין אנשי העסקים, יצא ליבי לעמיתי מן התיקשורת שנידחפו בכל מעבר ועברו טירטורים מקצועיים. נפלתי על צוארה של חיה גולן, עיתונאית באר שבעית וגם זמרת לעת מצוא, ראיתי את נכבדי התיקשורת כמו נחום ברנע, שמעון שיפר ואורי דן, וכמובן את נכבדי הארץ מקיר לקיר, החל מיום טוב סמיה המצטנע ועד נשיא המדינה ורעייתו גילה. הבנתי טוב מאד כי לקהל הכותבים אני שייכת, ובאופן אישי שייכת למעמד שאינו מרוויח בינתיים אפילו אגורה אחת מן הכתיבה, ושמחתי בחלקי. גם הייתי מאושרת.
לאה אתגר

אבישי ברוורמן

ריקי אניאז וצבי אלון

לאה אתגר וד"ר רם בנין