שוש מיימון על פסטיבל הסרטים בירושלים וצילומים של עמוס קולק, אמנון דנקנר, דוד גרוסמן, אילנה שרון, עידית שחורי, נפתלי אלטר, שולי ובת שבע ראנד ועוד גיבורי תרבות.

שוש מיימון על פסטיבל הסרטים בירושלים וצילומים של עמוס קולק, אמנון דנקנר, דוד גרוסמן, אילנה שרון, עידית שחורי, נפתלי אלטר, שולי ובת שבע ראנד ועוד גיבורי תרבות.
תאריך הכתבה: 09/08/2004

עמוס קולק, בימאי. בהקלקת הגדלה: דובר קוסאשווילי וזוהר לסקוב.

אמנון דנקנר, בהקלקת הגדלה: דוד גרוסמן.

אילנה שרון, מהאקדמיה לקולנוע. בהקלקת הגדלה: נפתלי אלטר ודוד ליפקינד.

אילן דה פריז. בהקלקת הגדלה: עידית שחורי בימאית.

אוסנת בוקופצר יחצנית. בהקלקת הגדלה: פיצחזאדה.

אבינועם חרפק מנכ"ל הפסטיבל. בהקלקת הגדלה: שולי ובת שבע ראנד.

כתבה וצלמה: שוש מיימון
על פסטיבל הסרטים בירושלים: השנה התמודד יבול מבורך של סרטים ישראלים (14) על הפרס הראשון.
כמו בכל שנה הגיחה לירושלים היא מיפלט מן החום והלחות המיוזעים של תל אביב ובריחה אל תשעה ימים קסומים ב'סינמטק ירושלים' שממוקם באחד המקומות הכי יפים.
ליה ואן ליר, שיזמה את הפסטיבל, יחד עם אבינועם חרפק ויגאל מולד- חיו ליקטו למעלה ממאה סרטים מרחבי העולם, עלילתיים ודוקומנטרים שאתה לא יכול למצוא בכל מקום אחר. והתוצאה מרתקת.
השנה חגג פסטיבל הסרטים יום הולדת עשרים ואורח הכבוד היה הבימאי היוגוסלבי הנפלא אמיר קוסטריצה ('שעת הצוענים') שהסרט שלו 'החיים הם נס' פתח את הפסטיבל.
כמו בכל שנה גם השנה התמודדו סרטים ישראלים על פרס וולג'ין, כשהזוכה בו, מקבל 40 אלף דולר ועל פי רוב גם קוטף בהמשך את פרס האוסקר הישראלי.
אם בשנים קודמות היה ברור מי בסרט הישראלי הזוכה, כי תמיד היה סרט אחד שהוביל, השנה הדילמה היתה קשה במיוחד. צפיתי בכל כך הרבה סרטים טובים שמבחינתי הפרס הראשון הגיע בקלות לחמישה-שישה לפחות. טוב לראות שלמרות כל הקושי יש קולנוע ישראלי והוא חי ונושם ובועט.
להלן הרשימה: 'דיסטורשן' של חיים בוזגלו על בימאי תיאטרון תקוע שמתחקה על חיי חברתו באמצעות חוקר פרטי וכך שואב חומרים למחזה שלו. כל זה על רקע האינתיפאדה, פיגועים, מתח וחרדה.
'אהבה קולומביאנית' של שי כנות, קומדיה פרועה על נצחונה של אהבה מול מנהגים מסורתיים נוקשים ואב קפדן.
'עטאש' (צמאון) של תאופיק אבו וייל על משפחה ערבית שנאלצה לעזוב את הכפר בגלל 'כתם' בכבוד המשפחה, על אב נוקשה ושתלטן ועל חיים לא מוצא בכבלי המסורת.
'בלק ג'ק' של אריק לובצקי ומתי הררי, דרמת פשע ישראלית על תהליך התבגרותו של עבריין צעיר.
'האושפיזין' של שולי ראנד וגידי דר מתרחש בשכונה חרדית מספר על מיפגש בין חוזר בתשובה לחבריו מן העבר. ספור על אמונה ומבחן חברות ואהבה.
'ולקחת לך אשה' של רונית ושלומי אלקבץ סרט טעון המתאר שלושה ימים בחיי זוג, הורים לארבעה ילדים, ש'תקועים' זה עם זה וחווים גהינום משותף. מה תוקע אותם ביחד? מסורת? אהבה? פחדים? הרגל?
'תגובה מאוחרת' של שמוליק קלדרון מטפל בחוויית הלם קרב דרך תקליטן צעיר שמלחמת המפרץ מחזירה אותו אחורה לפחדים שחווה במלחמת לבנון.
'אור' של קרן ידעיה עוסק במערכת יחסים בין אם שהיא זונה לבין בתה נערה בת 18 המטפלת באמה החולה.
'מדורת השבט' של יוסף סידר מספר על אם חד הורית שמנסה להתקבל להתנחלות שמקבלת רק 'זוגות' ובוחן דרכה את הצורך העז של כולנו להשתייך, ואת המחיר שמשלמים על כך.
'אבנים' של רפאל נדאג'רי עוסק בשגרת יומה של אשה צעירה, נשואה ואם לילד שמנהלת רומן עם גבר אחר. כשהוא נהרג בפיגוע חייה מתנפצים.
'מטאליק בלוז' של דני ורטה הוא ספור מסע קומי- טראגי של שני ישראלים שמנסים למכור מכונית אמריקאית מפוארת בגרמניה ותוך כדי כך הם מתעמתים עם הזכרון הקולקטיבי הישראלי כלפי גרמניה הנאצית, ובוחנים מושגים כמו חברות, משפחה, מולדת ונאמנות.
'שנת אפס' של יוסף פיצ'חזדה מתאר כמה ספורי קולאז' המתחברים ביניהם בקשר עדין על האבסורד, הכאב, הרוך, הציניות הרשע ואובדן התמימות המאפיינים את חיינו.
'ספור קיץ' של שמוליק פלג חיימוביץ' ספור קטן ונוגה של אהבתו נער מתבגר אל צעירה בת 19 חולת לב.
'הכלה הסורית' של עירן ריקליס מספר על קבעון מחשבתי ועל האבסורד שבביורוקרטיה דרך חתונתה של מונה שבעצם המעבר לשטח הישראלי נאלצת להתנתק ממשפחתה. ספור על גבולות ומחסומים פיזיים נפשיים ורגשיים.
'עטאש' של תאופיק אבו ויל ו'אור' של קרן ידעיה אמנם קטפו את הפרס הראשון, אך מצדי הפרס הגיע גם ל'ולקחת לך אשה ' של רונית אלקבץ, 'מדורת השבט' של יוסי סידר, 'האושפיזין' של גידי דר ושולי ראנד, 'שנת אפס' של פיצ'חזדה ו'מטליק בלוז של דני ורטה.
הפסטיבל היווה מוקד עלייה לרגל לכל תעשיית הקולנוע הישראלית וכו-לם היו שם: מפיקים, בימאים, תסריטאים, שחקנים, עתונאים ומבקרי קולנוע. בין היתר פגשתי שם את הבימאים: עמוס קולק, דובר קוסאשווילי, חים בוזגלו, דני ורטה, עירן ריקליס, אבי נשר, אריק לוביצקי ומתי הררי. השחקנים: רונית אלקבץ, מוני מושונוב, עזרא ופרי כפרי, חני פרי, זוהר ויענקעלה יעקובסון, אילן תורן. המפיקים: מרק רוזנבאום, דודי זילבר, מיקי רבינוביץ', משה אדרי, נורית ואיז'ו שני, שיש קולר. המבקרים: מאיר שניצר, עירית שמגר, נחמן אינגבר, אורי קליין, יהודה סתו, ואנשי קולנוע רבים: שיש קולר, שאול דישי, מאיר פניגשטיין, ליה ואן ליר, אבינועם חרפק, יגאל מולד-חיו, זיו נווה ואורחים כמו אמנון דנקנר, דודו ראש העיר, טומי לפיד, אילנה שרון ועוד ועוד.