איך פתח משה דיין היחצ"ן תערוכה מרשימה של פסלי פלדה? גם רות דיין הגיעה. איך בגלרית פריסקופ מוצגים פסלי אור?
תאריך הכתבה:
10/12/2001
משה דיין, איש יחסי ציבור הנושא את שמו של משה דיין ההסטורי, (שר הבטחון והגנרל האגדי עם הרטייה בעין), פתח בבית סוקולוב בתל אביב תערוכת פסלים - יצירות בפלדה. בין עבודות המתכת הגדולות שלו: צ'לו ענק, שפתיים, דינוזאורוס ועוד. יש לעבודות המתכת שלו עוצמה, גודל ומשקל. בנו הבוגר של דיין סיפר איך הוא עוזר לאביו בהזזת הפסלים העצומים והכבדים. דיין ציין כי התיסכול הכרוך בעבודתו כיחצ"ן, כאשר אין הוא יודע מה תהיינה התוצאות לעמלו, הביאו אותו לעסוק בפלדה. בלשונו: "אני לוקח ת'ברזל ושובר לו ת'צורה, ואני יודע שפה אני אהיה אחראי לתוצאה."
בין הקרואים שהופיעו לפתיחת התערוכה ששמה "יצירה ואמנות כאיכות חיים" הייתה גם רות דיין, מי שהייתה שנים רבות רעייתו של משה דיין ההסטורי, אם ילדיו ולאחר מכן גרושתו. משה דיין היחצ"ן והפסל, סיפר כי בעבר היא נהגה לכנותו "דיין הקטן" וכי התרגש מאד לראותה בפתיחה. כן הגיעו: דידי וצילה מנוסי, משה לרר, עו"ד משה זינגל, הצייר חיים רוזנטל (כיהן בעבר כקונסול תרבות בארה"ב ומכר לרבים וטובים את יצירותיו שהצטיינו בקוים נקיים) ששימש אוצר התערוכה ונשא דברים. היטיבה לבטא את רגשות הנוכחים העיתונאית חיה יוסף שאמרה למשה דיין, כי הופתעה לדעת שהוא עוסק בפיסול והופתעה עוד יותר מעוצמות פסלי המתכת שלו.
כבר ביום הפתיחה נמכרו שתיים מעבודותיו של דיין: שמות היצירות שנימכרו: "שבשבת" ו"שפתיים." הייתה בפתיחה אוירה נעימה. דיין היחצ"ן שרבים התבדחו בעבר על שמו הזהה לאישיות המפורסמת, אם זכרוני אינו מטעני היו גם הרבה בדיחות על חשבונו על שניסה לייצר ולמכור בושם הנושא את השם "משה דיין", הגיע באותו מעמד לנקודה של בגרות, אולי גם להשתחררות מצל שמו של האיש המפורסם שניקשר אליו כל ימיו, ולגאווה על יכולתו לפסל בפלדה, חומר קשה ולא קל ליצירה. דיין זכה בפתיחת התערוכה ובחשיפתה לציבור להכרה כאמן וכפסל, ולשבחים רבים. יש לו חברים לא מעטים והקרואים פירגנו לו מכל הלב. הכיבוד היה נחמד שלא כמו הכיבוד הדל המוגש בדרך כלל בפתיחות של תערוכות. היה יין נעים, דגי הרינג, בורקעס קטנים וטובים, עלי גפן ממולאים, בוטנים, חטיפים ועוד.
משה דיין עם צ'לו מפלדה.
|
יעל יודקוביק ואפרת שר פתחו בגלריה פריסקופ שברחוב בן יהודה 176 בתל אביב תערוכת פסלי אור. אף על פי שבצילומים ניראים פיסלי האור גם בצבעי כחול, הרי בערב הפתיחה ניראו על מישטח אחד כמה פסלים לבנים מוארים מתוכם באותו צבע וצורה. כך או כך התערוכה הקטנה הזו ייחודית מאד, ואני משערת שפרט לצורתה היחודית יתכן ויש לה יעוד שימושי של גופי תאורה ממשיים. החומר הרב הבא הועבר לי מגלריה פריסקופ, והוא ארוך ורב בהשוואה למימדיה הקטנים של התערוכה.
התערוכה היא פרי שיתוף פעולה בין היוצרות אפרת שר ויעל יודקוביק הפועלות יחד קרוב לחמש שנים. הן בוגרות האקדמיה לאומנויות "בצלאל" בירושלים במחלקה לעיצוב תעשייתי. זוכות מילגות קרן שרת אמריקה-ישראל, עיריית ת"א, קרן רבינוביץ' והתאחדות התעשיינים.
עם סיום הלימודים פנו לעבודה בעיצוב מוצרים, עיצוב פנים, עיצוב תערוכות, ועיצוב תפאורה לקליפים. הצורך להתמסר ליצירה ללא תכתיבים, שתבטא "אמת פנימית" הובילה לפעילות המשותפת . במקביל, עוסקות שר ויודקוביק בהוראת עיצוב ופיסול בתל-אביב.
התערוכה WhiteLand”" ("ארץלבנה") בגלריה "פריסקופ" חושפת לראשונה את פירות היצירה הייחודית המשותפת.
אפרת ויעל עוסקות ביצירה רב-תחומית. הן מגייסות כל מדיום אפשרי: פיסול, תאורה, וידאו, סאונד, צילום, רישום, טקסט ופרפורמנס. עבודתן מקשרת בין
טבע למדע, בין עיצוב ואמנות, בין מחקר מעבדתי לפנטזיה, ובין התרבות למקום האישי. עבודתן מאתגרת את הדפוסים המסורתיים המבחינים בין אמנות גבוהה ונמוכה, אמנות יפה ואמנות שימושית.
על תהליך היצירה: במטרה ליצור בניסיוניות וחופש מירבי, קיבלו אפרת ויעל החלטה לעבוד במסגרת סדרת תערוכות שיופקו עצמאית. "נקודת המוצא לכל תהליך היצירה",
הן מספרות, "היה הרעיון ליצור פסלי-אור. פסלים שהאור ממלא אותם מבפנים, והוא חלק בלתי נפרד מהמופע שלהם. האור מסמל עבורנו משמעות של אנרגיה, חמצן, תזונה, חיים. חוט החשמל המחובר לפסלי האור מקבל ביטוי מטפורי של עורק-הזנה, כמו חבל טבור, אינפוזיה או שורשים". אפרת ויעל רואות באובייקט המואר, שעומד במרכז עבודתן המשותפת, אלמנט חי ונושם, שפועל על הרגש, מושך את המבט, וממרכז את החשיבה באופן מדיטטיבי.
את ההשראה לפסלי האור שאבו היוצרות מ"קסם הטבע המופלא". במשך למעלה משנה, יצרו בסיס לעשייה המשותפת, באמצעות מחקר של צורות ועקרונות בטבע. איסוף ומיון ממצאי המחקר, עזר להן לפתח שפה חזותית מקורית. הן גיבשו שלושה אלבומים שופעים, עבי כרס, הרוויים בגזירי עיתונות, קולאז'ים, רישומים וטקסטים. אלבומים, המלווים אותן עד היום כמאגר השראות אין סופי.
באותה תקופה, טרם יצירת העבודות, גם כתבו "מניפסט", הצהרת עקרונות, הגדרת מטרות ותכנית פעולה למימושן. "עבודת ההכנה הממושכת, החזותית והמילולית", הן מסבירות, "היתה הכרחית על מנת שנוכל להתחיל ליצור בצוותא".
המחקר הוביל למערכת מסקנות, שמהן נבעו ההחלטות האסתטיות.
המסקנה הראשונה היתה, שבאופן עקרוני, בטבע, תצורות האור מתחלקות לשתיים: אור הבוקע דרך שקיפות כמו מבעד לעלים, ואור הבוקע דרך חורים
בחומר אטום כמו בפתח מערה. מתוך הנחת יסוד זו, נבעה חלוקה לשתיים:
עבודה בחומר אטום וכבד, ועבודה בחומר שקוף וקל. בתערוכת WhiteLand”"
בפריסקופ יוצג כיוון העבודה הראשון מביניהם, ועליו יורחב בהמשך.
פסלי האור יוצרו בקבוצות. הם בונים בחלל מיצבים - INSTALLATIONs, סביבה פיסולית שלמה. מיצבי פסלי האור בעלי חוקיות מבנית וצבעונית, אך גם שוני
וגיוון רב. אפרת ויעל מספרות, שלמרות הידע שצברו בעיצוב תעשייתי, החליטו
לא לייצר את העבודות בשכפול סדרתי זהה, אלא בחרו בייצור ידני איטי ומורכב,
על מנת לחוות במהלך היצירה את האינטואיטיביות, הספונטניות, והאינטימיות עם החומר הפלסטי, אותם ניואנסים שיוצרים עבודת פיסול חד-פעמית בלתי ניתנת לשחזור. שיטת העבודה הובילה אותן ליצירת משפחות עם דגמים שונים.
שוב צצו היסקים מתוך מחקרן המקדים: מנגנון הצמיחה ועקרון הריבוי הטבעי.
הפסלים מעוררים אשליה של אורגניזם חי, המתרבה ויוצר סביבו העתקים של עצמו. העתקים שאינם זהים לחלוטין מתוקף חוקיות גנטית ומוטציות.
אפרת ויעל לא באות לחקות את הטבע כפי שהוא, אלא מבקשות ליצור טבע אישי- מקורי משלהן, המורכב מהכלאות בין עולמות טבע שונים: נופים גיאולוגיים, צמחים, בעלי-חיים, אברי-גוף, מבני תאים, גבישים ומודלים מולקולריים.
הן "קוצצות ומערבבות" ובוראות עולם חדש, פתוח, מסקרן, מוזר, הזוי ומתעתע.
בכוונתן לנתק את הצופה מהמוכר והמזוהה ולגעת במקום האישי, האינטימי. הצופה, בחינתו, לא נשאר אדיש. מבט במיצבי פסלי האור מעלה תהיות כמו: ממה הם עשויים? כיצד נוצרו? למה הם דומים? הפסלים החידתיים מעוררים אסוציאציות חופשיות לגבי מהות הדימוי שהם מציגים, ומפתים להעלות ניחושים לגבי חומריותם ואופן ייצורם. הם מפעילים את הדמיון, מגרים למחשבה, ויוצרים בחלל אווירה מסתורית-חלומית.
על התערוכה: היוצרות, מציגות קול נשי ייחודי ומסקרן. במרכז התערוכה הן מציגות -
מיצב פסלי אור (ששמו כשם התערוכה), שתי עבודות וידאו-ארט בלווי פסקול אלקטרו- אקוסטי מקורי, מיצב נוסף (ששמו "טאפט" -TUFT), צילום מיצב
(ששמו "דממה"- DMAMA) בקופסת אור, וכן רישומים, צילומים ומודלים שמדגימים את המחשבות והתהליך מאחורי התערוכה.
ב- WhiteLand”" המיצב המרכזי בתערוכה, הצבעוניות צחורה ומתעתעת.
היא מקרינה קלילות, טוהר היולי וניקיון נזירי. חומר הגלם הוא חימר, חומר אורגני כבד שמקורו באדמת המקום. פסלי החימר חלולים ובקליפתם האטומה פתחים ונקבים. פסלי האור מחוברים למערכת תאורה והם "נושמים" - נכבים ונדלקים - בקצב איטי, לצד פסקול הוידאו הכולל דגימת נשימות אסטרונאוט בחלל. עבודת הוידאו בתערוכה מתחלקת לשני מסכים נפרדים, המציגים סיפור טרנספורמציה בתנועה: משחור ללבן, מריק למלא, מקיפאון לתנועה.
הוידאו כמדיום דינמי-קיצבי יוצר דיאלוג עם נייחות מיצבי הפיסול בחלל .
התערוכה עוסקת בצמדי ניגודים והמתח הקוטבי ביניהם - המלא והריק, הקיים והחסר, פנים וחוץ, מעטפת ותכולה, קיפאון ותנועה. כוונת היוצרות בתערוכה להעניק לצופה חווית "מסע בנופי ארץ לבנה". ארץ נופים מרוחקים, שמקורם בעולמות הפנטזיה של היוצרות והצופים גם יחד. מוצגי התערוכה מעוררים במקביל
זיכרון רחוק של טבע קדום בראשיתי, ותחושה עתידנית של נופים על פני כוכב לכת זר ובתולי. הם מבקשים לשעה קלה לנתק את הצופה מהמציאות בחוץ, ולחברו
אל ארץ טרום-מילולית השוכנת פנימה, בה הפיוט והדמיון הם מציאות.
פסלי אור בגלריה פריסקופ
|
|
|
