איך בא הזוג ברק להצגה המצויינת "חבילות מאמריקה" בהבימה? ספר חדש על סלבריטאות ניו יורקית וגם ספר חדש על שיחות יין.
תאריך הכתבה:
02/01/2002
כדאי מאד ללכת להצגה "חבילות מאמריקה" גם אהוד ונאוה ברק הגיעו לפרמיירה.
זו הייתה פרמיירה ב"הבימה" למוזמנים בשישי בצהריים. אברהם אגמון מנכ"ל הבימה עמד כדרכו בדלת וצפה בשקט בקרואים. יש שם פטנט שהקרואים נכנסים במעלית, כך שאגמון יכול לדעת בדייקנות מי בא ומי מבריז. גם רעייתו של אגמון, גילה אלמגור הבלתי משתנה, הגיעה. פרט לשפע הסלבריטאים, ההתחככויות והשטויות הרגילות, היה שווה להגיע בגלל ההצגה. היא מצויינת, היא מרתקת ואף על פי שהרקע שלה הוא פעילות ההגנה בניו יורק לפני הקמת המדינה, הייתה הרגשה שהיא אקטואלית לחיינו אנו. גם שם היו אנשים שהתפוצצו. אמנם על רקע שונה, אבל בן אדם שמתפוצץ הוא תמיד בן אדם מת.
את המחזה כתב הלל מיטלפונקט. מיטלפונקט הוא גאון. הוא סטנדאפיסט בחסד, הוא תחקירן מצויין, הוא יודע הסטוריה והוא יודע לכתוב דיאלוגים. התוצאה היא מחזה מצחיק, עצוב אך משעשע, חכם אך עדין, חינוכי אך מבדר. לא מאמינה שיצאה לי שורה כתובה כזאת, אבל זה פחות או יותר נכון.
המשחק גם הוא מן הליגה הראשונה. דבהל'ה רייזר מצויין, אני פוגשת בו לפעמים בתכנית הלילה של אמנון פאר, שם הוא משתתף קבוע, ולא שיערתי את גודל יכולת המשחק שלו. ניראה לי שבשבוע הבא כשניפגש שם, כבר לא אעיז לקנטר או להתלוצץ עימו כפי שעשיתי בעבר. כך מצויינים לא פחות, אברהם מור וכך גם שאר המשתתפים. משום שסחבו לי את התכנייה חינם שקיבלתי וגם את זו שקניתי בעשרה שקלים, נישארתי בלי שמות השחקנים ובלי רשימת התורמים להבימה. אני מבטיחה להשלימם בפעם הבאה.
הסיפור הוא אודות המאפיה היהודית באמריקה שנציגיה תומכים בפעילות ההגנה בניו יורק מתוך תקווה שאי פעם תהיה להם פלשתינה ארץ מקלט מפני החוק האמריקני כמו שסיציליה היא מקלט למאפיה הסיציליאנית. יש שם אהבה, תככים, רציחות, חיסולים, אידיאלים והרבה התפכחויות. גיבורים מתגלים כלא גיבורים, מתים בהקרבה מתגלים כמתים בטעות, נשים מתגלות כרוצחות אמיצות, וגברים אמיצים כתככנים חסרי לב. כך או כך ההצגה טובה. אין בה את השיעמום המרדים האופייני להרבה מההצגות האינטיליגנטיות שאנחנו מחוייבים לראות בתוקף היותנו תרבותניקים.
ראיתי שם את יאיר עמיקם שהיה דובר הכנסת, את עמליה ארגמן ברנע עיתונאית וסופרת, את ציפי שוחט, את גדעון רותם מקול ישראל שמשום מה ניראה לי קצת עצוב, וגם את נאוה ועידו דיסנצ'יק (ששימשו בתפקיד הזוג התורן, נושא הכלים של הזוג ברק. תמיד יש איזה זוג שנדחף לחשובים והופך לחשוב יותר, בדרך כלל חמוטל אנסקי אוהבת ג'ובים כאלה, אבל להצגה הזאת היא לא הגיעה), את יעל דן ובעלה הלל מיטלפונקט- שהוא מחזאי מצטנע, את חיים יבין שלמרות חינו הרב צריך דיאטה בדחיפות, את רזי ברקאי – שעדיין מעשן, וכך הלאה. פרט להצגה ולקהל הסימפטי הגישו יין, עוגות ומלוחים. מה עוד אפשר לבקש מדובר הבימה, יעקב הכהן, שיעשה בשבילנו?!
"התנהגות למופת" מאת : ג'יי מקינרני
ראה אור ב"מודן", "התנהגות למופת", ספרו של ג'יי מקינרני, מחבר "הפרא האחרון", "ראנסום" ו"אורות בוהקים, עיר גדולה". בספר קובצו נובלה ושבעה סיפורים קצרים, שלוקטו משלבים שונים בדרכו הספרותית. בכולם מפגין מקינרני את יכולתו בחקר התהום המפרידה בין אשליה למציאות, ואת כשרונו הנדיר לברוא מחדש את הפעימה הקצבית והמטורפת של החברה בת ימינו.
הנובלה "התנהגות למופת" עוסקת בשני גברים צעירים, כל אחד מהם קורבן של הסלבריטאות הניו-יורקית בדרכו. קונור מקנייט הוא עיתונאי מתחיל במגזין סלבריטאים נוצץ, שעיסוקיו הקודמים (קולנוע, זן וספרות יפנית) רחוקים מאד מעיסוקו הנוכחי. הוא טיפוס שמקנא ב"יפים והמפורסמים" ומראיין אותם למחייתו. חברתו מזה שנים, דוגמנית הצמרת פילומנה, מסרבת לשכב איתו ועוזבת אותו. דאגות אלו אינן מסיחות את דעתו משלוש אובססיות שהוא שקוע בהן עד הצוואר : חשפנית יפהפיה, תסריט לא גמור המסתובב במגירתו, וחתירתו לעתיד בעל משמעות. הבוס שלו מאיים לפטר אותו בגלל התנהגות לא נאותה בציבור, כוכבי הוליווד הפסיקו לענות לשיחות הטלפון שלו ואם הוא לא יזהר הוא עלול לא לקבל מקום ישיבה נחשב במסעדה החביבה עליו. חברו הטוב של קונור, ג'רמי גרין, סופר, צמחוני מיליטנטי, ששפיותו תלויה על בלימה, הוא בחור יפה וביישן שנרגש מפרסום ספרו הראשון וגם הוא אינו מצליח לעזור לקונור. כעת, כשחג ההודיה וחג המולד עומדים בפתח, לקונור אין ברירה אלא לגשש את דרכו במבוך הסבוך של חייו, אם לא כדי למצוא משמעות או ישועה, לפחות כדי לשרוד. העלילה נעה בין מסעדות, מסיבות ו"האנג-אוברים" ועוסקת במה שמקינרי מכנה "סלבריטאיות - הדת של עשר השנים האחרונות", המוצגת בספר בסיטואציות טרגיות-קומיות.
ב"התנהגות למופת" אנו פוגשים את מקינרני בשיאו - מצחיק, חד כתער, ועם זאת אנושי מאד. הביקורת ציינה שלא צריך להיות פרויד כדי לראות את דמותו של מקינרי עצמו משתקפת בספר. מקינרי נחשב בארה"ב לאחד הסופרים הבולטים של דורו (נולד בשנת )1955. מאז פרסום ספרו הראשון, בשנת 1984 ("אורות בהירים, עיר גדולה"), הפך לחביבה של התקשורת שכינתה אותו בין השאר "הסופר האהוב של ניו יורק" וסיקרה ללא הרף את בילויו הליליים - הוא נחשב לאגדה בתחום חיי הלילה ואחד הקלאברים הותיקים, אך הפסיק לבלות במועדונים במשך תקופה ארוכה, לאחר שכל בילוי שלו סוקר בכל טורי הרכילות. לאחר 16 שנות נישואים כושלות, רומנים מסוקרים והתנהגות פרובוקטיבית יוצאת דופן, הוא הפך לאחד מהסופרים המרוכלים ביותר בארה"ב. ספרו של מקינרני, "הפרא האחרון", ראה אור ב"מודן", בסדרה "דברים".
מי כתבו את הספר שיחות יין ולמה?
הספר לדברי מחבריו הוא עדות מקורית לערכו של היין בתרבות.
השיחות התקיימו תוך שתיית יין, במושבת היין, זכרון יעקב, הוקלטו נערכו וכונסו בספר, ומשובצים בו תצלומי איור ואוירה.
הספר כתוב בתפיסת 'ספרות כחמרי מציאות' וערוך בעריכה מוקפדת המשמרת את שפת הדיבור, את קצביות השיחות ואת שקיפות הביטוי, מתוך כוונה להציג בסיס לפיתוח אמת מידה, להערכה ולבחירת יין, שיתאים לטעם האישי, לסביבת הסנטימנט, להלך הנפש למקום ולזמן, של כל אדם.
דיאלוג קולח, מתובל בנגיעות פואטיות ובהומור עממי מתוחכם וסארקסטי, מקלף מהיין "סודות" והסוואות שדבקו בו שלא לצורך. בתום הקריאה מתקבלת תמונת יין צלול ונחשק.
כתבו את הספר ראובן רזניק, יליד 1945, חובב יין, ועוסק בציור וצילום. ואיתי בחור, יליד זכרון-יעקב, 1966, שזה לו ספרו השלישי, (קדמו לו "מאקס" 1996, ו"אפס אחוז" 1998). איתי בחור, עוסק גם בהדרכה בנושאי יין ומקומו בתרבות.
למידע נוסף והזמנות טל. 6390938 -04 או 322636 -051
|
|
