כתבה זו נמצאה בארכיון נוצץ  |  לעמוד הראשי של נוצץ לחץ כאן
 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון
איך ניפגשו ידידי מוזיאון ישראל בירושלים, דווקא בחנות מטבחים בהרצליה פיתוח? איך רואים אוספי אמנות פרטיים של מליונרים בחו"ל? איך מוכרים מטבח וציורי חיטה כאילו במקדש לאמנות?

איך ניפגשו ידידי מוזיאון ישראל בירושלים, דווקא בחנות מטבחים בהרצליה פיתוח? איך רואים אוספי אמנות פרטיים של מליונרים בחו"ל? איך מוכרים מטבח וציורי חיטה כאילו במקדש לאמנות?
תאריך הכתבה: 04/02/2002



ידידי מוזיאון ישראל בירושלים נפגשו לאחרונה בגלריה "הייטאצ'" שברחוב גלגלי הפלדה בהרצליה פיתוח. יחודה של הגלריה שהיא בעצם חנות ענקית למכירת מטבחים מעוצבים ברמה גבוהה. האופנה העולמית בה משתמשים בחללים שימושיים של מקומות מסחריים כבית וכמשכן להצגת אמנות הגיעה לאחרונה גם לישראל. ב"הייטאצ'" מציגים בימים אלה את אחת התערוכות המרתקות והייחודיות בישראל: את עבודותיה של האמנית שולי נחשון. שולי נחשון היא אשה נעימה וארוכת שיער שעברה מחלת סרטן קשה. כדי להתרפא היא עברה גם טיפולים שכללו שתיית מיץ מצמח חיטה. היא גידלה נבטי חיטה בשדות שונים, ושנות הטיפול בחיטה השפיעו עליה רבות וגרמו לה לייצר אמנות העוסקת בעולם החיטה. אמנותה של שולי נחשון היא מיצגים מגוונים: הדפסי חיטה ענקיים ובתוכם חלקי גוף מתפלשים, צילומי מחשב, צילומי וידאו, רהיטים וקוביות ממולאים בחיטה, גופות של שחקניות מתפלשות בחיטה, שדות חיטה מצולמים ומוגדלים בטכניקות מחשב וכך הלאה.
השיטה בה משתמשים בחללים מסחריים כמו חנות למימכר מטבחים כדי להציג בה אמנות, קיימת בניו יורק כבר זמן מה. כך למשל מוצגות יצירות אמנות בחנויות המסחריות של דונה קארן, כך במלונות של פיליפ סטארק וכך גם בחנות של "פראדה" הנמצאת על ברודווי וספרינג ונחשבת למקדש של עיצוב מסחרי ותצוגה אמנותית.
בשל הייחוד והחידוש של שילוב מקום מסחרי ותערוכה, בחרו ידידי מוזיאון ישראל בירושלים לערוך ערב התרמה בגלרית הייטאצ' שבהרצליה פיתוח. אף על פי שהתרומה שנידרשה מאדם באותו ערב היתה רק בסך 120 שקלים, הגיעו אנשים לא רבים. אולי משום שבאותו ערב שודר משחק כדורסל שבו ניצחה ישראל.
באותו ערב, סיפרה ציפי זיסקינד, אשה שהתמנתה לאחרונה למנהלת אגודת ידידי מוזיאון ישראל בירושלים, כי גם המוזיאון בירושלים סובל לאחרונה ממצוקה כלכלית וכי ידידי המוזיאון פנו לידידיו בחוץ לארץ וביקשו מהם סיוע. הסיוע הגיע בצורה מקורית ומעניינת: ידידי המוזיאון בירושלים, מליונרים החיים בחו"ל, נעתרו לפתוח את אוספיהם הפרטיים לטיולים של מבקרים פרטיים אחרים התורמים סכומים משמעותיים למוזיאון. כך למשל סיפרה זיסקינד כי התורמים הגדולים של מוזיאון ישראל בירושלים נסעו למילנו, שם חיים כמה מידידי המוזיאון המליונרים הבינלאומיים, אשר נעתרו לפתוח את בתיהם למי שיתרום למוזיאון סכומים משמעותיים. וכך סיפרה זיסקינד: "לפני שבועיים נסענו למכה של העיצוב, למילנו, שם פתחו ידידינו בחו"ל את בתיהם ואוספיהם לסיורים פרטיים בבתיהם. הגענו לשם וביום אחד נכנסנו לחמישה בתים פרטיים, ראינו אוספים של אמנות מודרנית למשל, וראינו איך חיים בני אדם עם האוספים העצומים והיקרים שלהם בבתיהם. לא בסלונים הענקים שלהם, לא בחדרים או אפילו בחדרי שינה, אלא באמבט וגם בשירותים."
ציפי זיסקינד שהיא אשה ירושלמית מסתייעת בבעלה דן זיסקינד שהוא איש הכספים של חברת טבע של אלי הורביץ. הבעל ממונה על הקשרים שבין מוזיאון ישראל בירושלים לבין הקהיליה העיסקית הישראלית והבינלאומית.
זיסקינד החליפה בתפקידה את בני הזוג יהודה ותמי רווה, שהפכו מיושבי ראש לנשיאי אגודת הידידים של המוזיאון. בני הזוג רווה, הוא ממושקף ורזה והיא ג'ינג'ית רזה ותכולת עינים, הם אנשים ידועים ומוכרים: שניהם עורכי דין ושניהם ירושלמים עם עבר והוווה מפוארים של עשייה למען הקהיליה. תמי רווה היא בתו של התובע גדעון האוזנר ז"ל במשפט אייכמן. ליהודה רווה פרקטיקה מצליחה. בני הזוג שותפים באחוזים קטנים באחוזת יערות הכרמל למשל. הזוג רווה הגיע למיפגש, וישב בשורה הראשונה.
התכנית כללה כמה הרצאות קצרות: אוצרת התערוכה דפנה נאור דיברה מעט על עבודותיה של שולי נחשון ועל הקשר בין חללים שימושיים לאמנות. בעל הגלריה חנות המטבחים "הייטאצ', אביגדור מלכין, דיבר גם הוא באותו נושא. מלכין הוא יצרן אומן של מטבחים ועבודות מתכת. כל המטבחים שמוצגים אצלו מיוצרים במפעל שבבעלותו באזור כפר הנגיד, שם הוא מתגורר עם משפחתו. הוא בן של רפד ואומנות היא מסורת במשפחתו. המטבחים שהוא מייצר ניראים כמעשי אמנות, החללים של החנות-גלריה גבוהים וייחודים. הוא אומן יצרן מרשים שבנה מקום מרשים עד מאד. שותפו לעסק הוא אדם נעים בשם יואב מתתיהו שנכח גם הוא.
הרשימה בהרצאתה האוצרת הפרילאנסית תמי כץ פריימן. פריימן שהיא טיפוס מעניין במראיה: שיער תלתלים בלונדיני, משקפי הארי פוטר, לבוש ייחודי וכך הלאה דיברה על אמנותה של שולי נחשון. היא ניתחה את אמנותה של שולי נחשון ולימדה אודותיה רבות. היא סיפרה כי ביקרה לאחרונה ב"פראדה" הניו יורקית והרגישה שם חוויה טוטאלית ברוח ה"צייט גייז" - רוח הזמן. היא השוותה את אמנותה של שולי נחשון לאמנותה של חנה וילקה שתיעדה את סופה ממחלת הסרטן, וכן לאמנית אנה מדיטה, או לאמן ג'וזף ברויס. יצויין כי בשונה מחנה וילקה, הבריאה שולי נחשון לחלוטין ואנו מאחלים לה בריאות שלמה ואריכות ימים.
במהלך הערב היה כיבוד: יין, מיים מינרלים, פירות יבשים, מקלוני לחם. ייחוד הכיבוד שהוא הוגש בקערות זכוכית גבוהות ונפלאות, שסידרו אותו כאילו הוא היה מיצג אמנותי, שקישטו אותו בפרחי טוליפים - צבעונים אדומים שסודרו אחד אחד צפים במיים, ואם לא די בכל האסתטיקה המרהיבה הזאת, הרי המלצרים היו שלושה אפריקנים גבוהים ויפים, יבוא מקניה. דהיינו הפועלים או העובדים או המלצרים, תקראו להם מה שתירצו, היו שלושה עובדים זרים מקניה. כך שהכל התאים לכל באופן אמנותי. לא נעים לי להגיד שגם הפריטים הדוממים התאימו למלצרים, דהיינו לאלמנט האנושי. אולי המציגים לא חשבו על כך, אבל ככה זה ניראה לעיין שלי. גם כל האפריקנים לבשו תילבושת אחידה של בגדים שחורים. אני רק מנחשת שהם עובדים ברשיון. בעצם, על פי סוג האנשים שהיו שם, אני לא מנחשת, אני בטוחה שהם עובדים ברשיון.
אחר כך דיברה האמנית שולי נחשון על אמנותה והיתה בה צניעות רבה.
ישבתי שם נידהמת. המקום הוא כה יפה, כה מעוצב, עד שאתה כמעט הולך שם על קצות האצבעות ולא בחנות מטבחים. לא הייתי בכל המקומות המעוצבים שהזכירו בניו יורק, אבל רשמתי לעצמי שלמדתי באותו ערב משהו עם תוכן חדש, גם למדתי שיש בישראל אנשים נהדרים שמבינים, עושים או תומכים באמנות, ושיש בהרצליה פיתוח גלריה של מטבחים, ששווה בהחלט ביקור ומעקב.
לאה אתגר.


תמי רווה, ברקע יהודה רווה ודן זיסקינד

אביגדור מלכין ויואב מתתיה, בעלי הייטאצ'

תמי כץ פריימן, ציפי זיסקינד, דפנה נאור, שולי נחשון, אביגדור מלכין, יואב מתתיה

אפרת מלכין, חנה מלכין, ויקי רחבלסקי

האמנית שולי נחשון יושבת בשורה הראשונה, שיער ארוך.

הזוג רווה יושב בקהל




 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון   | חזרה לעמוד הראשי