העבד בתיאטרון גשר. יובל אברמוביץ כותב על חיי סטודנטים למשחק. תערוכות של: רות שני ורות האוזר, בטי שיינפלד ויעל כהן, איילת מיזיריצקי ומירו אברהמי. לשבועות: התכניות המלאות של פרלמן בפילהרמונית ופסטיבל אבו גוש.

העבד בתיאטרון גשר. יובל אברמוביץ כותב על חיי סטודנטים למשחק. תערוכות של: רות שני ורות האוזר, בטי שיינפלד ויעל כהן, איילת מיזיריצקי ומירו אברהמי. לשבועות: התכניות המלאות של פרלמן בפילהרמונית ופסטיבל אבו גוש.
תאריך הכתבה: 04/05/2002

ההצגה "העבד" שמועלית בימים אלה בתיאטרון גשר באולם נגה ביפו היא מהטובות והמרתקות שראיתי.
הסיפור הקלאסי של יצחק בשביס זינגר הופך על הבמה לאקטואלי. הוא מרתק, הוא מתוזמר ניפלא, המשחק במיבטא רוסי הוא מצויין ועבודת הבימוי של אריה יבגני היא מהמשובחות שבמשובחות.
בקיצור: התיפאורה, המישחק, התאורה, המוסיקה ועוד הם חגיגה לחושים. תיאטרון גשר מצליח להפתיע שוב בהצגה ברמה בינלאומית.
ההצגה בה נכחתי הייתה לכבודם של חברי עמותת הידידים של תיאטרון גשר. ברשימת תומכי התיאטרון נימצאים שמנה וסלתה של החברה הישראלית. החל מרמי אונגר ויעל ועד עדנה ויעקב פרי. על שוחרי גשר שהם התומכים הגדולים, נימנים: שלמה אייזנברג, אתינגר דינה, איתמר בורוביץ, יעקב בורק, גינה ודני בירן, רות וגדעון בן ישראל, טייק עירונה ודוד, דורית ורוני בנטוב, הלן ודני גור, יאיר ואילנה המבורגר, אורה ויוסי זרניצקי, עדנה טוקטלי, ענת ודוד טמיר, דב ולאה יודקובסקי, נעמי ומנחם ים שחור, ברונו לנדסברג, שרה מאייר, נורית ויאשה סיטון, שרה ומיכאל סלע, רחל פולק, צלה ומשה פורת, רוני ואריה פיינגולד, זהבה ומיכאל פירון, מוטי פרידמן, שןלה פריהר, שולה ואריה צדר, אירית ויונתן קולבר, אביגדור קלנר, חיים ואורית רסנר, שולה וליאון רקאנטי, דניאל ודניאלה שטיינמיץ, שלח חזי ואביבה, הדסה ומאיר שני, יגאל תבורי ועוד. הכל היה מושלם. פרט לקבלת הפנים בתום ההצגה. הכיבוד הוא מתרומות צנועות יחסית ועל כך אין תלונות. אבל הדוחק, הצגת מזנון התיקרובת, היעדר החן וההדרה, הופכים את קבלת הפנים לאנטי קלימקס להצגה המפוארת והעשירה. בפירוש: הרבה רוח ותוכן ומעט תיקרובת ועינוגים, אולי כדאי לוותר על הסיום הזה. (ל.א.)

העיתונאי יובל אברמוביץ: איך כתבתי סידרה מציאותית על המתרחש בבתי ספר למשחק?

משתתפי הסידרה של יובל אברמוביץ .בהקלקת הגדלה: כל המשתתפים

אחד המקצועות הנחשבים לנוצצים וזוהרים ביותר בעולם הוא תחום המשחק וכל מה שמסביבו.
ראייה לכך הוא אתר האינטרנט הזה בו אתם מבקרים ברגעים אלו הנושא את השם "נוצץ" ומספק לכם הצצה אל מאחורי הקלעים של תעשיית הזוהר, הכסף וממלכת הסלבס. התקשורת ממליכה לה גיבורי תרבות שממלאים את מדורי הרכילות והעמודים הראשיים וכולם יחד (הסלבס והתקשורת) משתפים פעולה ביצירת תחושת זוהר. המציאות, לעיתים, הרבה יותר אפורה ממה שמצטייר לנו.
שחקנית שעולה לקבל פרס תאטרון לבושה בשמלה פרובקטיבית נעלמת שניות אחר כך אל מאחורי הקלעים ומחליפה את בגדייה לטי-שרט וג'ינס יומיומיים. השמלה, סביר להניח, תחזור אל חנותה הזוהרת של גלית לוי, ספקית השמלות המנצנצות לכל האירועים והשחקנית תעלה על אוטובוס או מונית ותחזור הביתה. גם הסושי שמוחלק לכל דורש במסיבות הפאר לרוב דלוח ומשעמם וכל פורמט המסיבות חוזר על עצמו כל ערב מחדש. כולם מביטים בכולם, מחייכים, אומרים שלום, נושקים זה לזה על הלחי ומיד שואלים את בני הזוג: "מי זה היה? אני מכיר אותו?".
אחת מהתעלומות הגדולות עבור הציבור הרחב שרוצה לגעת באושר היא תעשיית בתי הספר במדינת ישראל. נכון שכבר הצצנו פעם פנימה דרך סדרת הטלויזיה "תהילה" וראינו כיצד לירוי וחבריו מקפצצים להם על שולחנות הקפטריה, שרים, רוקדים ומצליחים אבל המציאות בשטח (ברוב המקרים) הרבה יותר אפורה, הרבה יותר מכאיבה ולעיתים גם הרבה יותר טראומית.
בתור מי שחווה מקרוב לימודי משחק מהם (במסגרת אחד מבתי הספר היוקרתיים בישראל) הרשו לי לנפץ לכם את התדמית שיצרו עבורנו יוצרי סדרת הטלויזיה המופלאה "תהילה". בבתי הספר למשחק לא רוקדים על השולחנות בקפטריה והאמת שגם בקושי אוכלים שם (כי צריך לשמור על הגיזרה). בתי ספר למשחק לרוב הם הרבה יותר אפורים ואם כבר קורים שם דברים דרמטיים הם לא ממש קשורים ללימודי משחק אלא קשורים יותר לרומן האחרון של המורה למשחק עם התלמידה שלו או התלמיד שלו.
מרבית התלמידים שמגיעים לספסל הלימודים בבית ספר כזה או אחר הם אותם ילדים חמודים שהיו מסמר ארוחות הערב של המשפחה ושכולם טרחו לומר להם כל חייהם כמה שהם מוכשרים וכמה שהם חייבים ללמוד משחק כשיגדלו. בבית הספר, אם הצליחו להתקבל אליו אחרי מסע מבחנים מפרך הם ישמעו כמה שהם לא מוכשרים וכמה שיש להם עוד לעבוד על מנת להגיע לתוצאות. הם גם ישמעו שהם שמנים/רזים/גבוהים/נמוכים ובכלל נטולי כרזימה. פסיכולוגיה הפוכה או שמא תסכולם של מורים מזדקנים שהפכו בעל כורחם למתוסכלים מכיוון שאיש לא רצה לעבוד איתם בעולם האמיתי.
ואם בפסיכולוגיה עסקינן, חלק לא מבוטל מן המורים למשחק עוטים על עצמם את מסכת ה"פסיכולוג" ומרשים לעצמם לנתח ולנבור בנשמה של ילדים צעירים בני עשרים שאומנם סיימו רק אתמול את שירותם הצבאי אבל עדיין לא ממש זכו להכיר את החיים מקרוב. מיותר לציין שחלק מאותן "ניתוחים פסיכולגיים" חסרי אחריות גורמים לחלק לא מבוטל של מי שחווה אותם להזדקק בסופו של תהליך לפסיכולוג מקצועי. למה בכלל נוצרה לה הסטיגמה ששחקן חייב להיות אדם עצוב? למה נדמה ששחקן חייב להיות אדם בעל טראומות??? מאיפה נוצרה הסטיגמה ששחקנים הם עם עני ומתוסכל?
אני מכיר באופן אישי לא מעט שחקנים מאושרים שמה שגורם להם להגיע אל מקום עבודתם היא חדוות היצירה וגם הפרנסה המכובדת. אני מכיר גם לא מעט שחקנים שחיים טוב מאוד, עם מכונית יוקרתית ודירה גג בלב תל-אביב ואני לא מדבר רק על כוכבי טלנובלה כזו או אחרת. כנראה שחלק לא מבוטל מהשחקנים בארץ נהנה להשתכשך בתוך אותן דעות קדומות ולהתלונן "אין עבודה, אין כסף, אין תפקידים". אמרו כבר חכמים ממני ש"אם תרצו אין זו אגדה" ואני רק אוסיף שאם תרצו יש עבודה והרבה. הדבר היחיד שאפשר לומר בהסכמה מלאה על תחום המשחק שהוא תחום לא יציב. היום יש עבודה ומחר אין. התחרות בין שחקנים היא רבה. אבל גם בין עיתונאים. וגם בין רופאים ואפילו בין בעלי בסטות בשוק. אחרי שסיימתי את פרק לימודיי יצאתי אל ה"אזרחות" וראיתי שהמציאות הרבה פחות מפחידה. יש עבודה למי שממש רוצה ולא רק יושב וסופר כמה שורות הוא קיבל בתפקיד החדש. תמיד אפשר לחבור לשחקנים אחרים וליצור בעצמך תפקידים, הצגות וסדרות טלויזיה.
לאור שיחה שהייתה לי לפני כשנה עם מספר חברים מהתחום החלטתי לשבת ולכתוב סדרת טלויזיה מציאותית ורלוונטית שתספר את סיפורם של תלמידי בית למשחק כפי שקורה במציאות. שם הסדרה הנבחר הוא "האקדמיה" ושותפים לפרויקט חברים יקרים ושחקנים מוכשרים מאוד בינהם השחקנים מאיר דיין, ביאטריס כרמי, מיכל גינדין, איילת רובינסון, רפאל בריזלי, הילה ליפמן, עבדכם הנאמן ועוד רבים וטובים. הפרק הראשון הופק בצורה עצמאית (אחרי תלאות רבות) ואת התוצאה תוכלו לראות ביום שלישי ה7.5.2002 בשעה 17:00 במסגרת פסטיבל "המסך הבא" שיערך בסינמטק תל-אביב.
נשמח אם תגיעו להקרנה, תחוו את החוויה, תביעו דעה וגם תצביעו עבורנו על מנת שנוכל לקבל הכרה, תקציב ומימון להמשך העשייה.

רות שני ורות האוזר: מפגש של שתי נשים אמניות, קהל אנין טעם ושילוב של ציור ופיסול סיפקו את ההצלחה לערב הפתיחה של ארט בר מספר 4 במלון שרתון מוריה בת"א: מפגש של שתי נשים אמניות, קהל אנין טעם ושילוב אמנותי של ציור ופיסול סיפקו את ההצלחה לערב הפתיחה של תערוכת ארט בר מספר 4 שהתקיימה במלון שרתון מוריה בת"א.
רות שני , יושבת הראש של קריית האמנים בצפת השתתפה כבר בלמעלה מ - 25 תערוכות בארץ וברחבי העולם וניכר כי היא מוקפת באוהדים רבים.
כתריאל עפרוני, אמן מצפת דיבר נרגשות על עבודתה של שני. ברכות נשאו גם בעלה ובנה של הציירת הרעננית רות האוזר. למקום הגיעו בני הזוג זיו, אילנה זיו, מרצה באוניברסיטת ת"א להתנהגות ארגונית ובעלה פרופ' יחיאל זיו, מומחה לשיווק. אילנה היא אוהדת גדולה של עבודתה של שני ובתה לנה נאור.
עוד אורחים שהגיעו לפתיחה: יועצת הפנאי מיקה דרימר, אילנה כהן מאתר האינטרנט נשים ברשת, כתב ערוץ 1 לענייני כלכלה, חיים פלטנר , העיתונאי אריה אבני ועוד רבים נוספים.
תערוכתן של רות האוזר ורות שני נערכת במסגרת מועדון ארט-בר של מלון שרתון מוריה בת"א ואתר האינטרנט הישראלי לאמנות ואספנות UV. התפיסה העומדת מאחורי פתיחת הארט בר היא להקצות מקום בלובי אשר ישמש כמקום מפגש לקהל חובב אמנות ישראלית ויאפשר להכיר מקרוב יצירות של אמנים ישראלים.

תערוכתן של הפסלת בטי שיינפילד והציירת יעל כהן
נפתחה במלון שרתון פלאזה בירושלים:
תערוכתן של הפסלת בטי שיינפילד והציירת יעל כהן נפתחה במלון שרתון פלאזה בירושלים. האומניות הגיעו לפתיחת תערוכתן שאורגנה על ידי האתר הישראלי לאומנות ואספנות U.V, שפתח תערוכה שנייה מסוגה בירושלים. לפתיחה הגיעו אורחים ומוקירים את עבודותיהן של האמניות. הכימיה בין הפסלת בטי שיינפילד והציירת יעל כהן הייתה מיידית והשתיים הרבו להצטלם, לצחוק ושוחחו בינהן שעות ארוכות. למקום הגיעה המלונאית ואשת הביטוח אריאלה שמידע דורון, בעלת מלון ג'רוזלם גולד בירושלים. אריאלה התלהבה מנושא התערוכה ופנתה לאייל קופיט, מבעלי האתר, על מנת לקיים תערוכה דומה במלונה. אכן אנשים בירושלים אינם מאבדים תקווה.

פתיחה מרגשת נערכה בבית גיל-פז בכפר סבא לתערוכתם של הפסלת איילת מיזיריצקי והצייר מירו אברהמי: פתיחה מרגשת נערכה השבוע בבית גיל פז בכפר סבא לתערוכתם של הפסלת איילת מיזיריצקי והצייר מירו אברהמי. בתחילת הערב נשאו האמנים עצמם מספר מילים בפני קהל.
בולט במיוחד היה סיפורו של הצייר מירו אברהמי. הצייר בן ה - 72 גולל את סיפורו בפני האורחים. מירו נמצא בישראל מזה כ - 30 שנה. הוא עלה לישראל כאיש עסקים ולא היה לו כל קשר לאמנות. בישראל התחיל לצייר, לאחר שהמפעל אשר היה בבעלותו נסגר לאחר שנתיים של פעילות. אשתו וילדיו חזרו לאירופה והוא נשאר לבד בחוסר כל. מהר אסף את עצמו והחל לצייר, מתוך רצון להביע את רגשותיו. לאחר זמן מה גילה כי כישרונו בציור מוערך ע"י אנשים, שמוכנים היו לרכוש את עבודותיו. הוא פתח גלריה בת"א ועשה חייל בעבודתו.
חיים ברקן מנכ"ל בית גיל פז בירך את האמנים ואת אייל קופיט מאתר האמנות והאספנות הישראלי u.vהממונה על התערוכה. ברקן, מפקד טייסת לשעבר התמנה לנהל את בית גיל פז ע"י עמותת יוצאי חייל האוויר אשר הקימה את הבית. בית גיל פז הינו דוגמא למקום שהפך מחלום למציאות מסר. שאלנו אם ישנם מחברי העמותה אשר גרים כבר במקום,קיבלנו תשובה כי בעמותה כולם עדיין צעירים ולכן מרכז דיור למבוגרים אינו נמצא אצלם על הפרק. אחרי ביקור שכזה ניתן רק לקנא בחברי העמותה אשר כך דואגים איש אל רעהו.

התכניה המלאה של פרלמן בפילהרמונית ברחבי הארץ:
פרלמן מנצח ומנגן קלאסיקה וינאית בתזמורת הפילהרמונית הישראלית: יצחק פרלמן, גדול הכנרים כיום ואהובו הנצחי של הקהל בישראל, מקדיש את ביקורו הפעם לשניים מן הבולטים במלחיני וינה מוצרט ושוברט. פרלמן הכנר ינגן בתחילת התכנית שתי יצירות קצרות לכינור ולתזמורת של מוצרט, שאין מרבים להשמיען. בהמשך הוא ינצח על סימפוניה מוקדמת ודרמטית מאד של מוצרט ועל הסימפוניה 'הגדולה' של שוברט, שתי סימפוניות שמציינות נקודות מפתח בקריירות של שני המלחינים.
פרלמן מקדיש את זמנו היקר לכנרים צעירים ומטפח את המוכשרים שבהם לדור חדש של כנרים. בארה"ב וכן בישראל נפגש המאסטרו המוערץ עם אוחזי קשת אלה והמבריקים מגיעים לאקדמיה לכנרים שיסד יצחק פרלמן בארה"ב.
על היצירות שיבוצעו בקונצרטים
וולפגנג אמדיאוס מוצרט - אדג'ו ק' 261 ורונדו ק' 373 לכינור:
בשנת 1775, חיבר מוצרט את חמשת הקונצ'רטי לכינור שלו. יצירות שופעות מרץ, השראה והתלהבות, כיאה לבנו של ליאופולד מוצרט, מומחה גדול בתחום, שחיבר מסה מפוארת וחשובה על הכינור. חמשת הקונצ'רטי, נכתבו לכבוד אנטוניו ברונטי, כנר בתזמורת החצר של הארכיבישוף בזלצבורג, שהיה מעסיקם של האבא והבן מוצרט. ממכתביהם של המוצרטים מתברר שברונטי, לא היה כנר מעולה. מוצרט היה ער ליכולתו המוגבלת של ברונטי ולכן המטלות הסולניות ביצירות האלה אינן מורכבות כל כך. מכל הפרקים שחיבר היה ככל הנראה הפרק השני בקונצ'רטו מס' 5 ק' 219, המורכב ביותר. כה מורכב עד שמוצרט חיבר פרק חלופי, וזהו האדג'ו ק' 261. למוצרט היו השגות לא מעטות על אותו ברונטי, הוא לא אהב את העובדה שברונטי היה אב לילד לא-חוקי , הוא לא סבל להיות בחברתו, ולבסוף, כששניהם שהו יחד בווינה הוא נאלץ לחבר לו עוד מספר יצירות סונטות לכינור ולכלי מקלדת וכן את הרונדו ק' 373, שברונטי השמיע בנגינת בכורה בארמון הארכיבישוף, הנסיך קולורדו. יצירה זו, אגב, קיימת בנוסח לחליל ולתזמורת והסברה הרווחת היא שהעיבוד נעשה לאחר מותו של מוצרט.
סימפוניה מס' 25 בסול מינור, ק' 183 - רק בסימפוניה העשרים וחמש שלו החליט מוצרט לעבור מסולם המג'ור לסולם המינור. בחירה זו תשמש אותו כתמרור דרכים שהוא ישוב אליו בכל פעם שהוא ירצה להבליט צבעים כהים וטרגיים. הסימפוניה הזאת היא הראשונה בסדרת היצירות בסולם הזה. הוא שב לסולם הזה בסימפוניה מס' 40 ואחריה בחמישייה מס' 516 עם ויולה נוספת. הסימפוניה המאוחרת מטילה צל גדול על קודמתה אבל אווירתה של זו היא קודרת לא פחות. פרלמן בחר ביצירה זו בגלל צבעוניותו וגאונותו של המלחין אשר מתבטא בהפתעות קצובות בסינקופות, בנעימה חריפה בפרק השני ובמינואט נוקשה בפרק השלישי. לאחידות זו מוסיף מוצרט גם חזרה על מוטיב הפתיחה. עוד בחירה מעניינת ביצירה הזאת היא להפקיד את הטריו בפרק השלישי בידי כלי הנשיפה - אבובים, בסונים וקרנות - בלבד. הצליל הקצבי הדרמטי והנוגה הפותח את היצירה קסם למילוש פורמן במאי הסרט "אמדיאוס" שבחר דווקא בצלילים אלה כיצירתו הראשונה של מוצרט שבוצעה על פס הקול.
פרנץ שוברט: סימפוניה מס' 9 בדו מג'ור ד' 944 "הגדולה"
ההנאה החשובה למלחין הנובעת מהשמעה פומבית של יצירותיו, נמנעה משוברט, כמעט כליל. בשעה שאת יצירותיו הקאמריות ואת שיריו הוא הביא לידי השמעה בחוגים פרטיים הרי שהיצירות שנועדו להרכבים גדולים, נותרו בימי חייו כיצירות מגירה שלא הפכו למוסיקה מושמעת. הסימפוניה התשיעית, "הגדולה", זכתה לגורל דומה. אגודת ידידי המוסיקה בווינה דחתה את היצירה משום שהיתה 'קשה מדי' ו'ארוכה מדי'. התווים של היצירה שלא נוגנה, נשארו בידי אחיו של שוברט, פרדיננד. רוברט שומן גילה את היצירה בביקור בווינה בשנת 1839, 11 שנים לאחר מות שוברט. הוא התרשם ושלח את התווים למנדלסון כדי שיכלול את היצירה בתכניות תזמורת הגוונדהאוז בלייפציג. היצירה נוגנה שם במארס 1839, שומן מדווח ש"גדולת היצירה הוכרה מייד, היצירה נוגנה שוב, והתקבלה בהערכה רבה וכמעט בהערצה כללית של כל מי שהקשיב". יש מי שנוטים לייחס את היצירה לסגנון הקלאסי, השונה מן הרומנטיקה הסמיכה בסימפוניה הבלתי גמורה. מעניין שלמרות ההסתייגות שגילו כלפי הסימפוניה בתחילת דרכה, היא ניצבת כתמרור דרכים בולט בנתיב שבו יכתבו שומן ברוקנר ומאהלר את יצירותיהם.
פירוט הקונצרטים
פרלמן /פרלמן כנר ומנצח.
מוצרט: אדג'ו ק' 261 ורונדו ק' 373 לכינור, סימפוניה מס' 25, שוברט: סימפוניה מס' 9 "הגדולה".
תל-אביב – יום ד' 15.5.02, מוצ"ש 18.5.02, יום א' 19.5.02, יום ג' 21.5.02
ירושלים – יום ב' 20.5.02

התכנית המלאה של פסטיבל אבו גוש ה 21 במספר:
עם ה"קולות הקוסמיים" מבולגריה. בחג השבועות 3 ימים 16-18 למאי, 14 קונצרטים בכנסיות.
עשרות זמרים, מקהלות ותזמורות בפסטיבל למוסיקה ווקאלית . למרות המצב, פסטיבל אבו גוש למוסיקה ווקאלית יתקיים בחג השבועות הקרוב בכנסיות של אבו גוש, הכפר שאזרחיו יותר מתמיד שומרים על קשר יציב, חברי ועסקי עם תושבי ישראל. הפסטיבל אחרי 10 שנים בהם מבוצע הפסטיבל פעמיים בשנה חוגג את פסטיבל ה21-, ולו כ20.000- אוהדים ו"גרופיס" אשר לא מוותרים על העונג להאזין למוסיקה ווקאלית בכנסיות ולהתרגש מיצירות המבוצעות ע"י טובי המקהלות והאמנים. הפסטיבל האדיר את רמת שירת המקהלות, ויצר מרכז ומיקוד משמעותי למוסיקה הווקאלית בישראל. מקהלות חדשות צצות כפטריות, ועשרות מקהלות הגבירו את פעילותן המוסיקלית בעקבות הפסטיבל. עוצמת שירת המקהלה הפכה לאבן שואבת לאלפי אוהדים "מכורים" לפסטיבל אבו גוש, והם מבלים את חג השבועות ואת חג הסוכות ב10- השנים האחרונות בהאזנה למוסיקה ווקאלית בכנסיית אבו גוש הידועה באיכות האקוסטיקה המושלמת, ובכנסיה הצלבנית בקריפטה שלה במרכז הכפר.
להלן מידע על הקונצרטים שיערכו בפסטיבל ה20- אבו-גוש
קונצרט מס' 1 יארח את "קנטו ג'נרל" - אורטוריה מרגשת לסולנים, מקהלה ותזמורת מאת המלחין והאמן מיקיס תיאודורקיס למילים של המשורר הצ'יליאני פבלו נרודה, עם סילביה קיגל – אלט, איזי בורנשטיין – באס, צבי סלטון – מנחה ובביצוע נגני בוזוקי, כלי הקשה, פסנתרנים וחלילים, בניצוחו של יובל בן עוזר. הקונצרט בכנסיה הגדולה ב16.5.02- בשעה 16.30. בקונצרט מס' 2 ו- 5 יופיעו "הקולות הקוסמיים" מבולגריה, מקהלת הנשים המפורסמת, הנחשבת כ- "מלכת הפסטיבלים בעולם", המקהלה תופיע במיטב שירי עם בולגרים וליתורגיקה סלובנית, מנצחת ווניה מוניבה. הקונצרטים יתקיימו בכנסיה הגדולה קונצרט מס' 2 ביום חמישי 16.5.02 בשעה 19.30, וקונצרט מס' 5 ביום שישי 17.4.02, בשעה 19.30
"להתחתן עם באך" בקונצרט מס' 3 תבוצע קנטטת החתונה – קונצ'רטו כפול לאבוב וכינור. עם זמרי "שמיניית ווקאל" שרים פרליודים, פוגות עם נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, סעידה בר לב – כינור, דודו כרמל - אבוב, יזהר קרשון – צ'מבלו, והזמרת אלה רוזנר-זבה- סופרן הקונצרט יתקיים ביום שישי 17.5.02, שעה 12.00 בכנסיה הגדולה. ביום שישי 17.5.02 בשעה 16.00 בקונצרט מס' 4 יופיעו המקהלה הקאמרית. מגידו, ואנסמבל "זמיר" עם נגני תזמורת חיפה ב"גלוריה" ויואלדי ויצירות מאת פרגולזי ו"דברו אמת" מאת שרה שוהם. שוהם מלחינה ישראלית זוכת פרס ראש הממשלה לשנת 2002. יצירתה "דברו אמת" זכתה בפרסים רבים ובוצעה בפסטיבלים למוסיקה בעולם. עם פנינה ענבר – סופרן, ארנון זלוטניק – קונטראטנור ובניצוחן של פנינה ענבר וחנה צור. הקונצרט יתקיים בכנסיה הגדולה. בקונצרט מס' 6 "מונטוורדי, נימפות, אהבה ומלחמה" בהפקת האופרה הישראלית והמרכז למוסיקה ירושלים. קטעים נבחרים מיצירותיו של מונטוורדי "מדריגלים של אהבה ומלחמה", בדיחות מוסיקליות" "שיבתו של יוליוס למולדת", "קינת הנימפה", "הכתרתה של פופאה" עם סולני האופרה אירה ברטמן, שרון דבורין, יוליה פלקחין, מרינה פלאשניק ואחרים עם תזמורת הבארוק ירושלים. ניהול מוסיקלי דוד שמר, ניהול אמנותי ירון וינדמילר. הקונצרט בכנסיה הגדולה, שבת 18.5.02 שעה 12.00.-
בקונצרט מס' 7 שיתקיים בכנסייה הגדולה יופיעו המקהלה הקאמרית טבעון, אנסמבל "זמיר" נגני התזמורת הסימפונית חיפה וסולנים ב-פוצ'יני דיקסיט דומינוס, מוצרט, מיסה ברויס, ריינברגר MATER STABAT הקונצרט, בניצוחה של יעל ואגנר יתקיים בשבת 18.5.02, בשעה 16.00.
קונצרט מס' 8 יארח את "המיסה בסי מינור" מאת באך עם ארנון זלוטניק – קונטרטנור שהיה רקדן בלהקת בת שבע ומשלב את אמנות השירה עם תנועה ומחול ומצליח בגדול באירופה, בועז דוידוב -טנור, דוד זבה - בס וגבי ארגוב – עוגב, עם המקהלה הקאמרית רמת גן והתזמורת הקאמרית הקיבוצית בניצוחה של חנה צור. הקונצרט בשבת, 18.5.02 שעה 19.30 בכנסייה הגדולה.
בכנסיה הצלבנית בקריפטה יתקיימו 6 קונצרטים של להיטים בארוקיים ומוסיקה אירית.
קונצרט מס' 9 – יתקיים ביום חמישי 16.5.02 בשעה 14.00 . בתכנית - סונטה קונצרטנטית, ו2- קנטטות מאת טלמן, קנטטה מאת ויואלדי "האזינו העמים", בהשתתפות ארנון זלוטניק – קונטרטנור, אורית מסר – צ'לו, נעמי רוגל- חליליות, ומריסה מצקר – צ'מבלו.
באך ושלמה גרוניך - בקונצרט מס' 10 חגיגה לבאך וגרוניך, יבוצעו יצירות לחליל, פוגה וצ'מבלו מאת באך, עם נועם בוכמן – חלילן מצטיין, נגן הסימפונית י-ם, מופיע בעולם בקונצרטים ופסטיבלים בהצלחה רבה. עימו תופיע נטע לדר – צ'מבלו , בקונצרט שיערך ביום חמישי 16.5.02 בשעה 16.15.
מסורת וטקסים מאירלנד, סקוטלנד, וולס ואנגליה ב"כוכב בוהק שמע קולי" בקונצרט מס' 11, עם ג'יל רוגוף - זמרת סופרן מפורסמת מניו זילנד, בקונצרט שיתקיים ביום שישי 17.5.02 בשעה 14.00.
בקונצרט מס' 12 יתקיים ביום שישי 17.5.02 בשעה 16.15. בתכנית פרסל, באך, ומונטוורדי, עם אנסמבל "ארכדיה" וסולנים.
דואו "ספירטו בארוק" בקונצרט מס' 13 את זמרת הסופרן מרינה לויט שזוכה להצלחה באופרה בעולם ובישראל, ביצירות מאת באך, הנדל, טלמן, ויואלדי, סקרלאטי, עם רובי הוד וירטואוזית בחליליות בארוק וחליליות עתיקות ויבגני ליסגורסקי – צ'מבלו, שבת 18.5.02 בשעה 14.00.
בקונצרט מס' 14 יושמעו יצירות מאת באך, הנדל, דאולנד וגרנדוס, עם אלה רוזנר זבה – סופרן, סעידה בר לב – כינור ועודד שוב גיטרה. הקונצרט יתקיים בשבת 18.5.02 בשעה 16.15.
הרוח החיה, המפיק, יוזם הרעיון ו"המשוגע" לפסטיבל הוא גרשון כהן שיזם ומפיק את הפסטיבל המופלא והייחודי הזה.
כיום יש לאבו גוש כ20.000- "מכורים" למוסיקה הווקאלית לאווירה הקסומה, לסביבה הכובשת ואפילו "לנגב את החומוס של אבו גוש עם קנטטות ומיסות של באך ושוברט".
במשך שלושה ימים מתבצעים 14 קונצרטים, בביצוע כ800- מוסיקאים, כ20- מקהלות, 9 תזמורות, כ15- הרכבים מוסיקליים וכל אלה בכנסייה הגדולה "קריית יערים", ובקריפטה של הכנסיה הצלבנית. לרשות הקהל עומדת חניית ענק, הסעות פנימיות, בית הקפה והמסעדה שבמקום פתוחים כל היום, הרכבים מוסיקליים מנגנים להנאת הקהל בחוץ, וכמובן מיזוג אוויר בכנסייה הגדולה, ובעיקר חווית חיים.
מנהלת מוסיקלית - חנה צור.
מפיקים - גרשון כהן, בנימין גדליהו.