כתבה זו נמצאה בארכיון נוצץ  |  לעמוד הראשי של נוצץ לחץ כאן
 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון
היפים והצעירים ליום אחד

היפים והצעירים ליום אחד
תאריך הכתבה: 24/12/2000



בקרדו של מלון הרודס, בין הדקלים והאדניות, הציגה הציירת חנה ווטס 16 ציורי שמן של גברים ונשים, כל אחד בגדלים זהים של מטר וחצי על מטר. זו הייתה תערוכת יחיד ראשונה שלה. ווטס, בתה של מגדה ווטס, אמנית בובות מפורסמת, הפתיעה: היא הציגה גברים ונשים, רובם חשופים או לבושים למחצה. הציגה שורה של דמויות אסתטיות מאד, אם תירצו חתיכים וחתיכות. הבריאות, הנעורים והמיניות המתפרצת בלטו בכל ציור. ווטס שולטת היטב במכחול. היא מכירה את רזי הגוף והאנטומיה שלו. הגברים שלה יושבים בהתרסה מצ'ואיסטית נינוחים מול העולם. הזרועות שלהם שריריות. הנשים שלה זקורות חזה, פרומות רוכסן ומכירות בעוצמתן הפיסית. צבעי השמן של ווטס נישפכים לאורך התמונות. משיכות המכחול שלה יוצרים קוים אנכיים חזקים. הצבעוניות גדולה אך מעודנת. הנוף הרוחני של ווטס הוא אי שם בחופי שארם, חופי סיני ואילת. בן זוגה לחיים הוא אנדי, גבר שוודי יפה מראה, שמתפרנס ממוסיקה וצלילה. הדמויות שלה שאובות מגלרית הבריאים והצוללים המאכלסים את חופי הדרום. חגיגה לחושים המיניים, אך לא זנותיים. יש בציוריה של ווטס ריאליזם עכשווי ומודרני, כמותו פגשתי בתערוכות קבוצתיות של יוצרים אמריקנים צעירים שראיתי לא מכבר במוזיאון ויטני בניו יורק.
מסיבות השמורות עימה סבורה ווטס, אשה יפה בסוף שנות הארבעים, כי עליה לפרוץ עם ביכורי ציוריה בתערוכה גדולה רק בעיר כמו תל אביב. זו הסיבה שהיא החליטה להציג את עבודותיה באילת רק באופן ארעי ולערב אחד בלבד. הציורים הענקים הושענו על כנים מוטים, לעיתים הוסתרו קמעא על ידי עץ ולעיתים הוארו בכתמי צל. בינתיים, איש מהאילתים לא רכש תמונה, אבל תושב אחד התווכח רבות על המחיר שדרשו, אלף דולר לציור. אף על פי שווטס טרם הוזמנה להציג בעיר הגדולה, הרי היא אופטימית. אירגון התערוכה לערב אחד בלבד נעשה "על מנת שגם שוחרי התרבות באילת יראו מה אני מציירת." מבלי להיכנס לויכוח אודות מעמדה של עיר קטנה בה חי האמן ובה הוא יוצר ונושם. מבלי להזכיר כמה מהמאסטרים הצרפתיים הגדולים שיצרו וחיו במקומות קטנים, נותר לאחל לווטס התגשמות משאלות לב בכל רמה שתבקש.


 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון   | חזרה לעמוד הראשי