מי הגיע לפגישה הפרטית המצומצמת של ראשי המשק עם סילבן שלום? איך יקימו משטרת זרים? למה לא לפחד מעליית הדולר? מי הגיע רכוב על אופניים? איזה קפה שתו?
תאריך הכתבה:
05/01/2002
הפירסומאי דוד אדמון המשמש בתפקיד הסטורי של יו"ר הפורום הכלכלי שלח הזמנות לקבוצה מצומצמת של כשישים אנשי משק וכלכלה למיפגש עם סגן ראש הממשלה ושר האוצר סילבן שלום בנושא "תקציב 2002 ויעדי הצמיחה". למיפגש שנוהל באלגנטיות בידי אדמון, הגיעו רבים יותר מאלה שהוזמנו, והוא התקיים בשישי בבוקר במלון "הדר שרתון" שברמת גן. בעת המיפגש ידעו רק בודדים באולם על תפיסתה של ספינת הנשק שיועדה להשמידינו. היה רחש מסויים באולם, אנשים העבירו פתקים זה לזה, אולם אלה מבין אנשי העסקים שכבר ידעו משהו על כך, הבליגו על סקרנותם ועסקו בהתאפקות בענייני המשק כמתוכנן. כך גם שר האוצר.
שר האוצר דיבר בשבח הורדת הריבית. אף על שהודה כי יתכן וההורדה היתה צריכה להיעשות בשלבים קטנים יותר. הוא סבר שהורדת הריבית תביא לצמיחה. הוא בירך על התאוששות הבורסה וציין כי אינו מודאג מעלייתו של הדולר. לדבריו, הדולר כבר הגיע בשנת 98 לרמה גבוהה מאד ובהשוואה לעלייתו דאז הרי עלייתו העכשווית גבוהה רק בשני אחוזים משיאו הקודם. הוא צפה כי עליית הדולר לא תגרור עליית מחירים וכינה אותה "תיקון".
הוא סיפר כי במסגרת המלחמה באבטלה תיאסר בהחמרה העסקת עובדים זרים ללא רשיון. תוקם רשות הגירה שתימנה 47 שוטרים אשר תפקידם יהיה לבדוק עובד עובד. כן ינתנו תמריצים של עד כשליש השכר למעסיקים שיעסיקו ישראלים בלבד. הוא נתן כדוגמא את תפקידי המנופאים בבנייה, תפקידים המאויישים כיום בידי זרים וצריכים להיות מאויישים בידי ישראלים. הוא אמר כי במדינה בה ישנם 200 אלף מובטלים לא יתכן כי יועסקו 300 אלף זרים כפי שמתרחש במדינתינו. הוא ציין כי לתופעה ישראלית זו אין אח ורע בעולם. הוא סיפר איך פטר ממע"מ קבלנים שהעמידו דירותיהם להשכרה, וציין כי אישר בניית 5000 כיתות לימוד חדשות וכי הוא שואף להקמת תשתיות ולהרחבתן.
כשהעירו לו כי בתקופת רבין ז"ל הוגדלו מאד התשתיות בארץ ציין השר כי בימי רבין נהנתה המדינה מכעשרה מליארד דולר של ערבויות אמריקאיות שאינן קיימות כיום. הייתה בפיו של סילבן שלום אנקדוטה אופטימית נחמדה: בעבר הוא נסע עם השר יצחק מודעי ז"ל לטקס קבלת פרס במזרח הרחוק. הפרס היה מקל הצטיינות לשר האוצר הטוב ביותר בעולם ומקל בושה לשר האוצר הגרוע ביותר בעולם. המקל המבייש הוקצה ליצחק מודעי ז"ל ובהנמקה נאמר כי למרות תכניותיו המצויינות של מודעי ולמרות כוונתו הטובה והבנותיו בכלכלה אין אפשרות מעשית וממשית לשפר את כלכלת ישראל. למרות מקל הבושה הסתבר לימים כי דווקא יצחק מודעי ז"ל הצליח לעצור את האינפלציה הישראלית המטורפת בימיו והצליח לשפר את הכלכלה שלנו ולהעלותה על דרך המלך.
בתום ההרצאה נתבקשו נציגי התיקשורת לעזוב את האולם שנפתח לשאלות המשתתפים ולתשובותיו של שר האוצר. רוב השאלות היו בענייני נדל"ן, חקלאות, בורסה וכדומה. שאלתו של אלי הורביץ למשל הייתה ארוכה מאד והפכה לנאום כלכלי מעניין מאד שזכה לתשואות. מסתבר גם שבין ראשי המשק יש מעמדות: כשאחד השואלים שאינו מייצג הון גדול האריך לשאול, היסו אותו וביקשו ממנו לקצר, אולם כשהשואל ייצג הון גדול, איפשרו לו לדבר באין מפריע.
את המיפגש פתחו בקפה ועוגות המאופיינות כעוגות "ממשלתיות" מסוג בורקעס מתוקים, רוגעלך וכדומה. אף על פי שיש כיום בבתי מלון ברחבי הארץ מכונות מצויינות להכנת קפה משובח וזריז, הרי הקפה שהוצע לחשובי המשק היה לא טעים או היה כרוך בהתרוצצות והכנה עצמית, בפתיחת שקיות קשות לפתיחה וקטנות, במזיגה של מיים, חלב קר, וכך הלאה, מן הסוג המכונה "קפה קשה להכנה". אחר כך נכנסו הנוכחים לאולם, התיישבו סביב שולחנות שעליהם לימונדה ומיים, התבקשו למלא טופס נוכחות, קיבלו דפי הסבר להשתתפות ב"פרוייקט לאומי להקטנת הפערים בישראל" וההרצאה התחילה.
בין הנוכחים שזיהיתי היו: דב לאוטמן מ"דלתא", אלי הורוביץ מ"טבע", זהר זיסאפל מ"רד בינת", עמוס גלזר מ"אנגלו סקסון", שלמה רייזמן עם המקטרת מ"התאחדות האיכרים", שמואל פרנקל מ"אפסילון", אבי שקד מ"שריונית חוסם", חנה גרטלר מ"רדיו 99 אף אם", אלברט בנבנישתי מחברת כוח אדם, חיים גהל מ"דובק", דוד דוכס מ"פרסום דו-אד", דוד לובלצ'יק מ"הקריה ללימודי הנדסה וטכנולוגיה", אריה זייף המייצג כמה חברות, דוד פורר מ"ניאופארם", אמנון בן יאיר מ"לימן שליסל", יגאל האוסמן מענף היהלומים, יעל מוריץ מ"מוריץ את טוכלר", עו"ד משה דרוקר, הלן פרנק ממשרד הנדסה ואדריכלות, האדריכל ישראל גודוביץ', משה שניצר מענף היהלומים, גדעון רותם מ"יומן הכלכלה של קול ישראל", איה אדמון מהפירסום, איש העסקים הידען טוביה כץ, מלי קנופף מהפירסום, ועוד ועוד. בין שפע הגברים שנכחו במספרים גדולים, ספרתי חמש נשות עסקים ומזכירה אחת. כמו תמיד עולם הכסף הישראלי שייך לגברים.
רוב ראשי המשק שזה היה יומם החופשי, לבשו בגדים לא פורמליים, רובם לא היו בעניבות ובחליפות כהות מכופתרות. שר האוצר, כיאה לתפקידו, לבש חליפה כהה הדורה וכתמיד היה מעונב ומכופתר. איש העסקים זוהר זיסאפל המצטיין בפשטותו ובצניעותו, (בעבר התפרסמו האחים זהר ויהודה זיסאפל כשהביאו ארצה פסל יקר של האמן רודין) הופיע בנעלי התעמלות, תרמיל על השכם ובטרנינג. כשיצא, לא הגיע לקחת אותו נהג במכונית הדורה, אלא הוא מיהר לאופניו שהיו נעולים ליד עץ בכביש, פתח את המנעול, עלה עלהאופניים ודיווש לדרכו. אהבתי את הקטע הזה. ראוי לחיקוי ונחמד.
לאה אתגר.
להגדלת הצילומים יש להקליק עליהם.
מקשיבים בעניין רב לשר האוצר, מבט מאחור
|
| 
אנשי עסקים בסוף האולם, הגיעו יותר מהמתוכנן
|
| 
מקשיבים בעניין רב לשר האוצר, מבט מאחור
|
|
דוד פורר, ניאופארם, מלוא עוצמתו
|
| 
זהר זיסאפל, רד בינת, מלוא פשטותו
|
| 
דוד אדמון יו"ר הפורום הכלכלי ופירסומאי, חיים גהל, דובק
|
|
|
|
