איך ערך מ"מ השגריר המצרי, ד"ר היאב אל שריף ארוחת ערב לעיתונאים שאוהבים לטייל? עידן חדש? או מיקרה? איפה נטייל בעתיד בארץ? מה אכלו אצלו, מה הוא אמר ואיך ניראות אשתו ובנותיו?

איך ערך מ"מ השגריר המצרי, ד"ר היאב אל שריף ארוחת ערב לעיתונאים שאוהבים לטייל? עידן חדש? או מיקרה? איפה נטייל בעתיד בארץ? מה אכלו אצלו, מה הוא אמר ואיך ניראות אשתו ובנותיו?
תאריך הכתבה: 03/02/2002

לאחרונה השתתפתי בארוחת ערב בביתו של שגריר מצריים בישראל. הכוונה היא לבית השמור והמקסים שברחוב הנשיא בהרצליה פיתוח אשר שימש את מוחמד בסיוני ואשתו נגואה הן למגורים והן לאירוח. מאז עזבו הזוג בסיוני את ישראל בהוראת מובארק, לא היה כאן שגריר. לאחרונה החל דיפלומט ששמו ד"ר היאב אל שריף שתפקידו הוא ממלא המקום של שגריר מצריים בישראל לתפוס את מקומו ותפקידו של השגריר. אין לי מהלכים בקרב השלטון המצרי, אבל אני מנחשת שהעובדה שפגשתי את ד"ר אל שריף, את רעייתו, בנותיו ומקורביו פירושה שהאיש עובר לפעילות מלאה או כמעט מלאה כשגריר מצריים בישראל. שיש התרככות בעמדה המצרית כלפינו או שמצאו שיש שם צורך בשגריר מצרי ובהידברות. גם פואד נפגש לאחרונה עם מובארק וממלא מקום השגריר אירגן את המיפגש בשארם.
ממלא מקום השגריר החדש פתח את הבית העזוב יחסית שברחוב הנשיא לארוחת ערב לישראלים שכללה כחמישים קרואים. זו הייתה ארוחת ערב מצרית. האוכל היה מצויין. השגריר ומשפחתו גרים ברמת אביב ואני רק מנחשת שפתיחת הבית בהרצליה פיתוח לארוחת ערב רישמית או רישמית למחצה בסגנון הבסיונים דרשה אישור השלטון המצרי. אבל כאן באה ההפתעה: השגריר לא הזמין את עשירי ישראל, לא שרים ובעלי תפקידים רישמיים בפוליטיקה. השגריר הזמין את חוג מטיילי ארץ ישראל של התיקשורת העברית. אני קוראת לזה חוג, אף על פי שבמציאות אין חוג כזה. אבל בקרב התיקשורת ישנה קבוצה של עיתונאים מהסוג שלי, אוהבי טיולים בארץ, מתמצאים באוכל ומשקה ברחבי ארץ ישראל ומטיילים זה בחברת זה כבר כמה שנים. איש יחסי הציבור רמי מלין המייחצן מיגזר ניכבד של קיבוצי, מושבי , מסעדני, יקבי ומסעידי ארץ ישראל הכפרית או ארץ ישראל הלא עירונית, מטייל מזה שנים עם קבוצת עיתונאים האוהבת לבקר גם מקומות לא מפורסמים. האוהבת לטייל באוטובוסים שממומנים על ידי משרד התיירות שכיום מונהג על ידי שר ימני בני אלון ממשיכו של רחבעם זאבי הי"ד. זו מסורת עוד מימי השרים כמו ליפקין שחק. אבל המטיילים של התיקשורת תמיד נמנעו מסיורים באזורי סיכון. אף על פי שכבר דווח לי בארוחת הערב בבית השגריר, מחברי ממשרד התיירות, כי בקרוב יצא חוג המטיילים שלנו ויסע כבר במקומות אחרים, מה שעשוי לדעתי לצמצם אותו מאד. כי בינינו, כמה מקוראי ילכו לטייל במקומות מסוכנים?! אפילו, נגיד אסתכן אני בעצמי ואחליט לטייל שם, מה שלדעתי לא אעשה, אלא אם כן תובטח לנו אבטחה גם מהצד השני. ובמצב העכשווי האם הם יכולים להבטיח?! אבל אלה מחשבות שלא לעניין כתבה זו. כי עברו הזמנים שסיקרתי ב 82 מלחמות בלבנון והשארתי בלי אחריות שלושה קטנים בבית.
נחזור לחוג מטיילי ארץ ישראל בתיקשורת שנוסע באוטובוסים. באוטובוסים הללו נוסע גם פקיד בכיר מטעם משרד התיירות, שגם הוא חלק חברתי אינטגרלי מן החבורה התיקשורתית, האוהבת לנסות דברים חדשים. רמי מלין אינו היחצן היחיד למיגזר זה, יש עוד יחצנים ספורים מאותו תחום, אבל העיתונאים המסקרים תחום זה, אינם רבים. הם מכירים ואוהבים זה את זה, הם מגובשים למדי.
מתברר שלשגריר (נקרא לו שגריר אע"פ שהוא רק מ"מ) המצרי החדש, יש ידיד בקרב חוג המטיילים הזה והוא דובר ערבית מצרית, והוא מגדולי צלמי ישראל בשטח, ושמו ניסים. יש לניסים מגאזין צילום ייחודי, ועבודותיו הן מהמשובחות שיש. כשהוא מצלם למשל כניסה לאיזה בית ותיק בבנימינה הוא מעמיד כל פרט ופרט ואתה נושם מן הצילום שלו את ארץ ישראל הישנה והטובה. כמה מעצותיו הטובות של ניסים שימשו אותנו בתחום הצילום באתר זה. אף על פי שאין לנו כל התיימרות אפילו להתקרב לרמתו המקצועית שהיא ברמה בינלאומית.
נחזור לשגריר: הוא התיידד עם ניסים, וניסים הביא אותו שלא כמקובל לחוג העיתונאים מסקרי ומטיילי ארץ ישראל. השגריר החליט שהקהל הזה חביב עליו, הוא גם גילה עניין עצום במסע הכפרי עם כל הכרוך בו, והוא הזמין אליו הביתה לארוחת ערב את חוג המטיילים שהיכיר במסע ועוד עיתונאי פוליטיקה חברתית, או דומים.
משום ששגריר נותן את הטון במקום שירותו, נותן הד"ר אל שריף טון חדש. הוא איש שניראה צעיר מגילו. רעייתו סמר, נראית צעירה ויפה, יש לו בת אחת אנג'י , צעירה מרשימה מדור אם טי וי, צבועה ג'ינג'י בת 18 שנראית כאילו היא אחות רעייתו ועוד ילדה קטנה היידי בת שמונה. השגריר הוא ד"ר מאוניברסיטת קהיר וגם מאוניברסיטת סורבון. הוא איש שתרבותו בנוסף לערבית היא השפה הצרפתית. שליטתו באנגלית טובה מאד. הוא חובב צילום וטיולים, חובב כתיבה, רכב בכרמל על סוס, הוא איש משכיל, נעים, לא מתנשא. הוא מאריך בשיחה ובנאומים. יש לו סבלנות רבה, ואופי שונה מקודמו. קודמו היה חזק בסמול טוק, בשש בש, בישיבה כייפית בלובי של מלונות, בשתיקות, בהתחברות לאנשים הנכונים ולעשירים ובמיוחד התחברויות דרך רעייתו שקלטה תמיד מי הם היולי עופרים של חברתינו ומי הם יוצאי עירק דוברי ערבית העשירים של הרצליה פיתוח. הבסיונים היו חזקים בהאזנה למתרחש סביבם ובקליטה לא רישמית. הם ידעו הכל, הבינו הכל, שמעו הכל, והמקורבים להם דיברו תמיד חופשי חופשי. אפשר היה ממש להתבלבל.
השגריר החדש קצת הפתיע. יש לו תחביבים אינטלקטואלים, וסביר להניח שירכז סביבו סוג אחר של בני אדם. אולי אנשים של שלום?! עיתונאים המטיילים בארץ ישראל הם ידענים גדולים הן בגיאוגרפיה שלנו והן באפשרויות הלינה, המזון והמשקה שמציעה ארץ ישראל. הם גם אנשים של שלום שמורגלים בפשטות מסוג כזה או אחר ואינם מתנשאים. הם לא פוליטיים ובנסיבות של ארץ לא לוחמת, עיתונאי תיירות וטיולים הם ג'וב טוב וממש נחמד ומפתה. רק טבעי לכל שגריר להיות במחיצתם. רק בישראל ספוגת הצרות נולד מצב בו שגריר מצרי הוא פוליטיקאי מדיני ולא עורך מסיבות כייפיות. רק בישראל ספוגת האבסורדים שר ימני הופך לשר תיירות. שר כזה יכול בקלות להסיט תקציבים ועניין לאזורים גיאגרפים אחרים. השאלה רק אם התיקשורת ומטיילי ארצינו האזרחים ישתפו פעולה. או אולי יחליפו גם אותם. פתאום, פעם ראשונה בחיים יעמדו מטיילי התיקשורת בפני החלטות חשובות, העיתונאים שהיו צריכים להחליט אם יזמינו אומצה או תרנגלות יצטרכו להחליט אם לטייל במבואות שכם או בכרם בן זימרה, מה שיכול להיות שאלת חיים או מוות גם בשבילם. איזו ארץ מוזרה אהובה שסועה ומרתקת יש לנו!
אצל הזוג בסיוני, היית צריך להיות מליונר גדול או פוליטיקאי מפורסם או בן אדם חשוב בקהיליה דוברת הערבית שמתגוררת בהרצליה פיתוח. יתכן והפתיחה של הבית לעיתונאים לא פוליטיים, אלא קשורים לאיכות החים היא מכוונת. אולי נאמר לו מגבוה לערוך אירוע חברתי לא בומבסטי לא לאהרון ברנעים ושמעון שיפרים. כך או כך זה היה ערב מאד לא שיגרתי. עם ארוחה מלאה ומצויינת בסגנון מצרי. עוף ובשר, במיה, שעועית ירוקה, חומוס, חצילים ועוד. מנות אחרונות מזרחיות מצויינות. תה בקטנות מוגבהות, קפה שחור וכדומה. הכל אלגנטי ולא רישמי. המפות היו צבעוניות, הכסאות פלסטיק לבן, הכלים הגיוניים, היין ישראלי, האוירה נעימה וממש לא פורמלית, אבל נאום השגריר היה פוליטי. הוא סיפר על השכלתו והרקע שלו, אחר כך דיבר ארוכות סביב הנושא: אין דרך לחזור אחורה מתהליך השלום (המצרים חוששים שבאמתחתו של שרון ביטול כל תהליך השלום וחזרה לפלשתין הכבושה של אחרי ששת הימים, וזה פירשון שלי) אין דרך לבטל את עראפת, 95 אחוזים מהמצרים דוגלים בשלום שבין הפלשתינאים לישראלים והם לא יקבלו משהו אחר, אמר אל שריף.
משום שהעיתונאים שנכחו שם הם מטיילי ארץ ישראל, סביר להניח שמכל הדברים שאמר השגריר תצא רק שורה אחת בעיתונות העברית. לו היו שם השיפרים והברנעים היה השגריר זוכה לכותרות ראשיות, אז אני משערת שהכל היה מכוון מהשלטון המצרי. או מיקרה, לא יודעת. אין לי נסיון בתיחכום כגון זה.
בואו של השגריר החדש, מסמל תחילתו של כיוון אזרחי חדש? מטיילי התיקשורת הופכים חשובים? איפה הם מטיילים ואיפה לא, זה חשוב? חשוב מאד?! אולי כן ואולי לא. אולי עידן חדש ביחסי השגריר והישראלים? אולי רק איש חדש סגנון חדש וזמירות חדשות? ואולי כן ואולי לא. ימים יגידו.

הבת אנג'י, האשה סמר, השגריר ד"ר היאב אל שריף

השגריר שתי בנותיו, גם הקטנה, ורעייתו מוקף ביחצניות ממשרדה של נאוה פיליזר

היחצן רמי מלין בחוג הסועדים שבבית השגריר המצרי

משפחת השגריר לוחצת ת'יד לאמיר חשין יזם ויועץ למזה"ת, פנים חדשות בשטח ותושב מעלה אדומים, עידן שר חדש מתחיל

ד"ר אל שריף ועוזרו נחים בכיסאותיהם באותו ערב. ממראות העבר המפואר מימי בסיוני. חזרה לעבר או התחדשות?!

חבורת סועדים בשולחן אקראי, בבית השגריר. יצויין כי נוצץ לא צילם קבוצה של סועדים חתיכיים וצעירים עם נשים מהממות ביופין מחוג המטיילים הותיק שהתיישבו בשולחני.

לאה אתגר.