המלצה לרמת הגולן: יש גן עדן בקיבוץ אפיק. עולם הולך ונעלם. ללכת ברגל לאורך המיים. כמו בנשיונל ג'אוגרפיק. זה כאן.
תאריך הכתבה:
21/06/2003
המשפחה המבשלת במסעדת "השיפודים" על כביש ראש פינה. בהקלקת הגדלה: הקיבוצניקים מקיבוץ אפיק ליד הכניסה לואדי פיק.
|
| 
הבריכה שבקיבוץ אפיק. בהקלקת הגדלה: המראות של ואדי פיק, הליכה מופלאה ברגל.
|
|
במהלך פינויי המאחזים סביב יצהר נשכחה רמת הגולן מלב. נשכח גם קיבוץ אפיק, בצד המערבי, חמש דקות במעוף הציפור מן הכינרת. מה שהיה בעבר סיפור הצלחה כלכלי וחלוצי עם המון השקעות וחיבה לאומית הפך לכאילו עוד חבל ארץ מקרטע. ההשקעות יבשו, מספר התושבים הצטמק, החובות תפחו ונישאר רק השקט, והמרחבים והמרחק מישוב לישוב, והתחושה שלכאן טרם הגיע הכרך הישראלי-פלשתינאי שיהפוך בעתיד את סביבתינו למרכז ים תיכוני צפוף עד מאד.
באפיק ארבעים משפחות שכולן מתפרנסות כפרטים ומשלמות מס קהילה לפרנס את העניים שביניהם. השקעות עצומות ורווחי עבר ירדו לטמיון. גיוס משקיעים כמעט לא אפשרי. המדינה כבר לא נותנת ונישארו רק כיסי הפרט. יש מצומקים ויש תפוחים. זו המסגרת הקיבוצית העכשווית.
שהיתי בקיבוץ אפיק יומיים. היה לי הרבה שקט, טבע, נוף, הליכה רגלית במעלה ההר הבוצני והמסולע בואדי נחל פיק, עם המיים המפכים והתאנים הפרועות, התותים הבשלים וההרדופים הפורחים. כדי לגעת בטבע ברמה כזאת צריך היום לנסוע לאפריקה או לגואטמלה וגם אז היופי שמוצאים בגולן שלנו, בקטעים הנימצאים רחוק מהכבישים, אין לו מתחרים.
לנתי באמצע השבוע באורחן של קיבוץ אפיק. לינה וארוחת בוקר לזוג 280 שקלים בחדרים ישנים, ו325 שקלים בחדרים החדשים.
גם אלה וגם אלה יפים, נקיים, מסודרים, לא הילטון. רק צימרים טובים. בלי ג'קוזי תודה לאל. התחביב העכשווי של מטיילי ארץ ישראל השוטים. בצימרים הכל עובד, נקי, יש מיזוג. ויש מטאטא ומקלחון בעמידה ומיים שניתזים סביב על החרסינה, ומגב. יש ארוחות בחדר האוכל של הקיבוץ וצריך להסיר את הכלים מהשולחן ולהעמידם על סרט נע שמכניס אותם לשטיפה. נחמד.
יש מזנונים של המון סלטים ואוכל בסיסי פשוט שהוא גם הכי בריא.
בין שקט לשקט השתתפתי גם בשיעור יוגה שמעבירה קבוצה בגולן ששמה "החוויה הטבעית." נחמד מאד.
את החוויה הזאת מעבירים לך במועדון הקצינים הסורי, שהוא מיבנה הרוס העומד בשטח הקיבוץ על המצוק והרוח נושבת ומצננת בחלונותיו הקרועים ודלתותיו החסרות.
ניסו להביא לכאן משקיעים שיהפכו את המועדון למסעדה, חנות, גלריה, מלון, מוזיאון, בחר במה שתחפוץ, ואיש לא התפתה. בעבר הביאו לכאן גם את נחי לאור מאפרופו עם ידידה ארכיטקטית ומאום לא יצא. היום מדברים על השקעת שיפוץ מינימלית של מאה אלף שקלים ואין עומדים בתור.
אהבתי כל רגע בגן העדן שסביב קיבוץ אפיק. יש בריכה נאה. בלילה נאספו לשירה בציבור. האשה שהיא גננת ביום שרה בלילה. התיזמורת החיה של צעירי הקיבוץ. היתה שם באויר מין נאיביות שאתה לא רואה בגנקי התל אביבי עם שרהלה שרון. גם לא עם ענץ שרוף. את השירונים חילקו מודפסים. לא הקרינו שום דבר על הקירות. הכל עבודת יד.
היה גם סיור במפעל למילוי מדפסות דיו של הקיבוץ. הקיבוץ נותן למי שמביא מיכל אורגינלי, תלוש למקדונלד חינם. שיהיה.
ביקרתי בקצרין באתר "קיסרין" עיר יהודית שנחשפה בחפירות, מתקופת התלמוד. פשוט מרתק. החום בצהרי היום היה קשה.
בדרך תל אביבה עצרתי לסעודת ממולאים ושיפודים ב"שיפודים" מסעדה בכניסה הצפונית של ראש פינה. המטבח ביתי והוא קומבינציה של אוכל מצרי, צפון אפריקני ובדואי. לא יקר וטעים. המסעדה מומלצת בסוגה.
בקיבוץ מחניים עצרנו אצל "שילי" גלריה לאומנויות בעץ שממוקמת בתוך רפת ללא פרות. הזוג שהם בעלי המקום הם סמל לישראל החדשה. נולדו חילונים בצפת, חזרו בתשובה, התחרטו, חזרו בשאלה. עברו למחניים. שיגעו את עצמם וגם את ילדיהם. עכשיו הם מסבירים שהם בדבר האמיתי ומקווים להצלחה אמנותית מסחרית.
מסקנה חפוזה:
אין לי הסבר הגיוני לעובדה שנהנתי ביומיים בגולן יותר מכל הצעות החו"ל בחצי מחיר שמאכלסים הקייץ הזה את כל אמצעי התיקשורת.
זה לא רק משום שאני מאמינה בטפשותי הגדולה שעוד ניסע משם לסוריה ולעירק בג'יפים ארבע על ארבע. תהייה חגיגה.אבל זה בעיקר בשל הטבע האוטנטי. הכי יפה שיש. גם האחרון.
( לאה אתגר )
|
