שוש מיימון על סיור צימרים, צפרות, פינות קסומות וחידושים בגליל העליון מבית היוצר של רמי מלין.
תאריך הכתבה:
02/10/2003
אחת לחודש בערך היחצ"ן רמי מלין מארגן מסלול חדש לסיור עתונאים בגליל. גם למי שנדמה שהוא כבר יודע הכל על ארצנו הקטנטונת, בסיורים האלה אני תמיד לומדת משהו חדש. חוץ מזה, זה טוב לצאת קצת מהשגרה ולהתנתק מהלחץ בעיר הגדולה. וזו בעצם מטרת הסיור- להראות לאלה החיים בעיר הדחוסה שאפשר לעשות יום יומיים פסק זמן ולנקות את הראש בגליל שהוא תמיד תמיד מרומם את הנפש.
פתחנו בישוב הטבעוני 'אמירים' מקום קסום בגליל ליד צפת.טובל בירק, ציוצי צפורים ומבנים שהם פנינות ארכיטקטוניות.
התוודענו שם למשפחת סטפס שהעניקה לנו ארוחת בוקר צמחונית כשרה. למקום שלהם שגם קוראים לו 'סטפס' מגיעות הרבה משפחות דתיות ולא דתיות. הן שוכרות צימר לכמה לילות באמירים אבל את האוכל הטעים טעים אוכלים אצל 'סטפס'.
בהמשך נפגשנו עם הזוג בן מוחא מ'אחוזת גיתית'. בן מוחא היה איש צבע קבע עד שפרש והחליט להתמקם ב'אמירים'. הם הקימו בתי עץ יפהפים שמפנקים את השוהים בם בשלל פינוקים והכל בסגנון כפרי, מעוצב. אתה מקבל בית עץ קטן עם מטבחון, ג'אקוזי, סאונה, כלים נאים, מוסיקה קלאסית ומיטה עם אפיריון. בקיצור- לגנוב כאן יומיים שלושה בבקתה עם בן זוג הופך אתכם למה זה אוהבים.
בקרנו גם בנבי סבאלאן, מקום קדוש לדרוזים, נפגשנו עם השייח באדר והתוודענו לאורחות חייהם. גילינו שיתרו חותן משה הוא אבי הדת הדרוזית ושהדת הזאת בכלל סודית. לא ידעתי למשל שאם אתה לא נולד דרוזי אתה לא יכול להמיר את דתך. זו כת סגורה. אין יוצא ואין בה. וגם הפילוסופיה ותפיסת החיים שלה סודית ועוברת מאב לבנו. מעניין.
ארוחת צהרים נהדרת אכלנו אצל פואד בכפרייה של בית ג'אן (משפחת סאלחה). גם זאת משפחה כשרה למהדרין, אגב. הכי מגניב היה לראות שם שומר כשרות בבגדי אברך שמגיש לנו את האוכל. הדו קיום הזה בין דרוזים לחרדים היה משובב נפש.
בדרך לקבוץ יראון וסאסא , עצרנו ביקב החדש של קבוץ יראון. שמענו איך מפיקים יין משורות הגפנים שם וגם קבלנו טעימות.
עייפים ותשושים הגענו לחדרי הארחה של סאסא ויראון ושם בחיק הטבע שקענו בתנומה מתוקה.
למחרת העירו אותנו כמעט עם הצפורים (הקבוצניקים אוהבים לקום מוקדם) ואחרי יופי של ארוחת בוקר בחדר האוכל של המשק שמנו פעמינו למצודת נבי יושע, שם נהרגו לנו 19 חבר'ה במלחמת השחרור.
בקרנו בשמורת החולה ופה שוב היתה תגלית מעניינת. למדנו בבית הספר שמפעל יבוש החולה היה מבצע ענק וחשוב עם הרבה מאוד יתרונות (מיגור הקדחת, אדמת כבול פוריה וכד'). והנה מתברר שהאדמה שיובשה מסביב לחולה ושהיתה אמורה להניב יבולים טובים התייבשה וכבר לא מכילה את אותם מרכיבים חשובים. מה שמביא אותך למחשבה נוספת שבעצם אי אפשר לעבוד נגד הטבע.
הגליל הוא גם מקום של דו קיום בין ערבים ויהודים. אז בקרנו אצל מכשף דרוזי שעושה לך אנרגיות ומסיר עין הרע ומחזיר לך אהבות קודמות ועוד כהנה נסים ונפלאות. במקום אחר קנינו שמן זית, דבש חרובים סבון טבעי וזעתר.
קנחנו בארוחת ערב צמחונית וטעימה ב'אוהל הקסום' שבקריית חרושת בטבעון. את האוהל מפעילים יעקב ומיכל ביאלקוביץ שהגיעו לכאן ממרכז הארץ. הם פתחו מקום שכולו 'שאנטי' מעוצב על פי עקרונות הפנג שווי. מיכל היא בכלל אשת אשכולות, אמנית, מורה למודעות עצמית (גם כתבה את הספר: 'זוהר פנימי זוהר צפוני' שעוסק במודעות עצמית), ויעקב מבשל נהדר. השניים מארחים גם קבוצות גדולות וגם לאירועים משפחתיים. ומי שרוצה לשמוע הרצאה בינתיים אז יש שם שפע של נושאים מרתקים. האמת? היה כיף.
מתי הטיול הבא?
בקתה הולנדית באמירים. בהגדלה: שייט בנהר ירדן כפי שניראה ממנחמיה.
|
|
