קפה תיאו בנוה צדק חוגג שנה ומציג את תערוכתו של אמנון גרוף "מקור חסידה יפה" המתמודד בשאלות הזהות המינית.
תאריך הכתבה:
24/10/2001
עבודותיו של האמן אמנון גרוף, ב"קפה תיאו", ברח' לילינבלום 1 בנווה צדק תל אביב ניתנות לרכישה במחירים מיוחדים ובתשלומים נוחים.
בתערוכה עבודות בטכניקה מעורבת על נייר, בפורמט גיליון. בעבודות אלה עשה האמן שימוש ברישום, בהדבקה, בצבע, בטכניקת הקולאז' ועוד. מרבית העבודות צוירו בסטודיו מול דוגמנים, ועברו עיבוד מאוחר יותר. עבודותיו של אמנון גרוף נעשות בשכבות. הן מתחילות ברישום עירום של הדוגמן על הדף, בצבע או בעפרון. אחר כך הוא עובד עם הכפלות, צביעת חלקי גוף, Cut Out של גוף הדוגמן ועוד. בחלק מן העבודות מופיעה חלוקה בין פנים לחוץ, ובה מחווה לעיתוני פורנו ישנים. גם תנוחות הדוגמנים מבוססות על עיתונים אלה.
גרוף עושה בעבודותיו שימוש במוטיבים הומוסקסואליים שאפיינו את התרבות ההומואית בשנות השבעים. "יצאתי מן הארון בשנת 1976," מספר אמנון גרוף. "אז עוד לא היו קולנוע הומוסקסואלי, רשת האינטרנט וכדומה, אלא בעיקר מגזינים של פורנו הומוסקסואלי. החומר הוויזואלי הזה, שהיה החומר הפומבי הראשון שבו נפגשתי, הוא חומר הגלם של ציורי."
במוטיבים ההומוסקסואליים משלב גרוף אלמנטים ויזואליים הקשורים בילדותו בקיבוץ. בסדרה קודמת, "התכירני גם בשדה", ביסס עבודות על חוברת מגדיר צמחים מתקופת ילדותו בקיבוץ, אבל קישר אותה עם השוטטות בגן העצמאות. כך נוצרה סדרה של בחורים עם פנים מטושטשים, שמתחתם התנוססה הכותרת "התכירני גם בשדה."
ש: האם יש דבר כזה, "אמנות הומוסקסואלית"?
ת: "אני חושב שכן. ברגע שאתה שם את ההומוסקסואליות במרכז העבודה, זה הופך אותה לאמנות הומוסקסואלית. הייתי תלמיד של אליהו גת, מטובי ציירי הנוף בארץ. כשאני יוצא החוצה, ומצייר נוף, נאמר בצפת, זו לא אמנות הומוסקסואלית. אבל כשאני בוחן את תהליכי היציאה מן הארון, מטפל בהתמודדות עם ההומוסקסואליות, אם מתוך נוסטלגיה, אם מתוך התבוננות מפוכחת, זה הופך את העבודה ליצירה הומוסקסואלית."
אמנון גרוף: יליד 1950, קיבוץ בית קמה. גדל בבאר שבע, בשנים 1969-72 שירת כפקח טיסה בצה"ל. למד ציור במרכז לאמנות חזותית בבאר שבע (1973-76) ועיצוב גרפי ב"בצלאל" בשנים 1976-80. עבד כארט-דירקטור בפרסום "דחף" ובפרסום "אריאלי" בשנים 1982-2000. כיום עוסק בציור בלבד.
אמנון גרוף.
|
| 
אמנון גרוף.
|
|
|
