איזה שר חוץ הזמין למסיבת גן בביתו?
תאריך הכתבה:
20/04/2001
היה לנו שר חוץ שהזמין למסיבת גן בביתו שבתל בנימין שברמת גן.
במוזאון ארץ ישראל שבתל אביב פתחו השבוע את תערוכת "הוד והדר", טקסי הריבונות הישראלית בין השנים 1948 ל 1958. סלבריטאים צעירים לא היו. ראיתי את הצייר אורי ליפשיץ, את האמנית ציונה שמש, את שר שלום שירן לשעבר ממקימי קנין איילון ואת היחצנית הג'ינג'ית רבקה קראוס. היו כ150 קרואים שהסתובבו בתערוכה, קראו כל הסבר והתרשמו. כאילו חלפו חמישים שנה בארצינו ועדין שום דבר לא התחדש. היה שם פוסטר שצוייר ליום הצבא, שנת תש"ט ועליו ציטוט של בן גוריון האומר: "יש צורך שטובי הנוער שלנו יקדישו חייהם לתפקידי הבטחון של המדינה." בקיצור, יש צורך שאנשים יקריבו חייהם. צריך לזכור שפתיחת התערוכה נעשתה בערב בו ירו מעזה פגזי מרגמות על שדרות.
עליית מדרגה, אמרו כולם. זה הביטוי הכי שגור לאחרונה.
גם בתחם החברתי, מתברר שחמישים שנה אחרי, עדיין עולם כמינהגו נוהג. הציגו הזמנה ששלח שר החוץ והגברת משה שרת להאדון והגברת רוקח, שיואילו ויבואו למסיבת גן בביתו של שר החוץ, לכבוד יום העצמאות תשי"ב (1952). ביתו של שר החוץ היה בתל בנימין ברמת גן, מקום בו מתגוררות כיום משפחות אמידות כמו סילבן שלום וג'ודי ניר מוזס, גם דב ולאה יודקובסקי. ללמדך ששכונת יוקרה אז, היא עדיין שכונת יוקרה של היום. כאשר שר האוצר שלנו, סילבן שלום, עורך מסיבה בגן ביתו, הוא עושה זאת חמישים שנה אחרי באותה השכונה.
היתה גם הצעת תפריט לסעודת יום העצמאות שהוכנה בידי מחלקת התזונה של משרד החינוך. הציעו שם להגיש קציצות חלמית במיץ עגבניות, מרק צח עם כיסוני בשר, סלט חלמית בטחינה וקישואים מטוגנים במיץ לימון. סושי לא היה.
הגלריה בה הוצגה התערוכה נקראת גלרית מגדל, הוקמה בתרומתה של חברת הביטוח הנושאת אותו שם. במרכזה של הגלריה קיים מגדל חום, בראשו מצפה. הקרואים עלו במעלית ושם הוקרן סירטון ברוח התקופה של אז. הסירטון קצת איכזב, אבל מן המגדל אפשר היה לצפות למגרשי הטניס, שהיו מוארים וצפופים בשחקני לילה.
ראש העיר רון חולדאי לא הגיע, כי הלך לאירוע אחר שנערך באותו ערב על ידי העיתון ידיעות אחרונות. אילן כהן מנכל המוזיאון התנצל בשמו. דב תמרי יו"ר הנהלת המוזיאון סיפר אנקדוטות הסטוריות מהן למדתי כי בעשור הראשון של המדינה קבע הצבא כל החלטה אזרחית. איפה יבנו מה, מה יקימו וכך הלאה.
היה הוד והיה הדר, לפחות בצילומים שעל הקירות. כמו למשל בן גוריון ופולה נוסעים ברחובות תל אביב במכונית אולדסמוביל עם גג פתוח בשנת 1951.
היה לי קטע אישי נוסטלגי: הראו את הצפיפות והקהל במצעד צה"ל בתל אביב בשנת 1955. התרגשתי כשנזכרתי, היינו אז שלושה ילדים קטנים בירושלים. אבא שלנו לקח אותנו למצעד בתל אביב. נסענו ברכבת, כמעט נחנקנו מצפיפות, אחר כך ברחובות תל אביב אבי הגן עלינו בגופו כדי שלא נדרס על ידי ים האדם, בדרך מתחנת הרכבת לתפיסת מושב על שפת המדרכה. ראיתי באחד הצילומים את עצמי יושבת שם ילדה קטנה בת עשר, על המדרכה, לידי אחי ואחותי הקטנים, ואבי ז"ל איש צעיר מאחורינו. כמה מרגש. הזמן עמד מלכת. אוצרת התערוכה היא בתיה דונר.
|
