בפלורנטין מסתובבים אקי אבני, ארקדי דוכין, טוביה צפיר, חיים טופול, כנסיית השכל, אלון אוליארצ'ק ועוד.

בפלורנטין מסתובבים אקי אבני, ארקדי דוכין, טוביה צפיר, חיים טופול, כנסיית השכל, אלון אוליארצ'ק ועוד.
תאריך הכתבה: 24/10/2001

בהיעדרו של יובל, תמלא השבוע באופן חד פעמי את מקומו יוספה קמחי: אני ילידת פלורנטין. נתחיל בזה. ולמה נתחיל בזה? כי כששואלים אותי מאיפה אני והתשובה היא פלורנטין, השאלה שבאה אחריה היא בדרך כלל "כמה את משלמת שכירות?" ואז אני מוצאת את עצמי מסבירה-משכנעת שזו לא בדיחה, שבאמת נולדתי בפלורנטין, שגם ההורים שלי גרים בה, שהם לא איזה היפים מגניבים שהשכירו בה דירה אלא זוג נורמלי לחלוטין מותיקי השכונה (ויש עוד דבר כזה בפלורנטין) ושבאמת גדלתי וחונכתי בפלורנטין (וראו זה פלא, יצאתי שפויה).
אז לפני שנה החלטתי לחסוך מעצמי את ההסברים האלה ושכרתי לעצמי דירה בפלורנטין. טוב נו, לא בשביל זה שכרתי דירה, אבל אני חייבת לציין שהיה נחמד לא להסביר את עצמי במשך חצי שעה ובמקום זה לענות את התשובה הפשוטה 280 דולר.
אבל מי שכבר הכיר אותי ידע את "האמת" ותמה למה לעזאזל בחורה שבילתה את כל חייה בבית ההורים בפלורנטין, משכירה את דירתה הראשונה באותו מקום? "מה, לא נמאס לך?" שאלו אותי. התשובה הייתה לא. והיא עדיין לא.
ככה, במקום לשכנע שאני אכן ילידת המקום מצאתי את עצמי מסבירה למה אני עדיין שם. וזה הסבר שלוקח אפילו יותר מחצי שעה.
אז למה פלורנטין?
1. כי היא במרחק הליכה ברגל ממקומות מרכזיים בתל-אביב – יפו: טיילת חוף הים (12 דקות), מרכז סוזן דלל בנווה צדק (7 דקות), שוק הכרמל, אלנבי ושינקין (15 דקות), נחלת בנימין (12 דקות) אבולעפיה ביפו (20 דקות), תחנה מרכזית ת"א (10 דקות), שוק לוינסקי, שידוע כשוק התבלינים הטוב ביותר בעיר (7 דקות) והרשימה עוד נמשכת.
2. כי אין עוד שכונה בתל-אביב שבה לכל מתחם רחובות יש את המכולת הפרטית שלו (יותר מ6- מכולות וסופרמרקטים פועלים בשכונה הפיצית הזאת), לכל רחוב יש את הקיוסק הלילי שלו (5 קיוסקים שפועלים 24 שעות ביממה קיימים נכון להיום) ואין עוד מקום עם כל כך הרבה בתי קפה מצויינים מתחת לבית. בקיצור – פה אי סיכוי להיתקע בלי קפה סיגריות.
3. ולא רק סיגריות וקפה – רהיטים (רחוב הרצל כמובן) בגדים (חנות המפעל של הוניגמן, למשל, ברחוב סלמה), רחוב שלם של מכשירי כתיבה (רחוב כפר גלעדי), חומרי ניקוי, תבלינים וקטניות במחירים מצחיקים (שוק לוינסקי) מצעים (רחובות מרחביה, הקישון ואחרים) חנויות למוצרי חשמל, מתנות וכלי בית, חנויות למוצרי תינוקות ועוד המון חנויות לכל דבר שרק תחשבו עליו, מידיות לדלת ועד ברגים. לא הייתה פעם אחת שהייתי צריכה לאלתר מתנה מהירה פלוס כרטיס ברכה ולא מצאתי את מבוקשי מתחת לבית. ואפילו בזול. מי צריך לנסוע לקניון?
4. כי אין שכונה יותר מצחיקה מזאת. חיים בה ותיקים (ממוצא טורקי ובולגרי בעיקר) לצד צעירים, מוסיקאים לצד מעצבים, בתי קפה איניים לצד דוכני פלאפל והמון המון כלבים לצד חתולי רחוב. יוצאים לרחוב ורואים קיבוץ גלויות.
5. לעיתים קרובות יוצא לראות מקרוב סלבריטאים שבאים לבלות בשכונה או לגור בה. אקי אבני גר ברחוב אוריאל אקוסטא היפהפה לפני שבנה בית עם סנדי, ארכדי דוכין כבר הצהיר שפלורנטין מזכירה לו את רוסיה והוא בא לפה לפעמים לשתות קפה, טוביה צפיר שגדל כאן בא לפעמים לבקר, כמוהו גם חיים טופול, חברי כנסיית השכל גרו כאן בעבר, גם ערן צור, אלון אולארצ'יק הקים אולפן וסיגל שחמון נצפתה במכולת. וזה לא סוף הרשימה.
6. כי הבתים פה ישנים – וזה אומר חדרים גדולים ומרווחים, תקרות גבוהות, מרצפות של פעם, מרפסות שפונות לרחוב (אני לא מבינה איך אפשר לחיות בלי מרפסת) ומבנים ארכיטקטוניים בסגנון הישן והטוב.
אלה לא כל הסיבות שבגללן בחרתי בפלורנטין, אי אפשר לפרט את הכל.
נשמע מושלם? אל תטעו את עצמכם. יש פה גם זבל, חתולי רחוב, קבוצות של ילדים צווחניים, שכנות צעקניות, תקרות מתקלפות וטיפוסים מוזרים – אבל לפעמים דווקא ואפילו הדברים האלה עושים את השכונה למה שהיא.
אחרי חצי שנה בדירה שכורה בפלורנטין, החלטתי שאולי באמת הגיע הזמן לנסות מקומות אחרים ועברתי לגור באזור שינקין. אם כבר IN אז עד הסוף, לא?
ומה אני אגיד לכם? נחמד. באמת נחמד. קרוב לשוק הכרמל, קרוב לדיזינגוף סנטר, קרוב לים, קרוב אפילו לפלורנטין.
נחמד. היה ממש נחמד. גרתי שם חצי שנה, עשיתי קניות בשוק, הסתובבתי בימי שישי בשינקין, הסתובבתי גם באמצע השבוע בשינקין. הסתובבתי המון בשינקין. אחרי המון הסתובבויות בשינקין (אין משהו אחר לעשות באזור שינקין חוץ מלהסתובב) חזרתי לביתי החם שבשכונת מולדתי.
אני לא יודעת אם אני אשאר כאן עוד הרבה זמן. יכול להיות שהגיע זמני לבדוק את החלק הצפוני של העיר, אולי בכלל לעקור למושב. אין לדעת. בכל אופן, אם מישהו צריך טיפים הקשורים בשינקין ובפלורנטין – אני הכתובת.
כבר שנים שעושים השוואות בין שינקין לפלורנטין, שבאמת דומות בהרבה מובנים. יש כאלה הטוענים שפלורנטין היא בעצם המפלט של השינקינאים מהפוזה של שינקין. זאת אומרת שבפלורנטין נמצאים השינקינאים האמיתיים.
אבל לא השינקינאים הופכים את פלורנטין למה שהיא, אלא בדיוק להפך. מי שלא יודע למצוא את החן שבקיבוץ הגלויות המטורף שבשכונה – לא ימצא את עצמו בה, ומי שכן – ימצא את עצמו מחייך הרבה פעמים ביום – לעוברים ושבים ובעיקר לעצמו.