למה פתח רונן שנברגר בר חדש בתל אביב ששמו "וינטר" (חורף) רק לחצי שנה, למה תל אביב מוטרפת? איזה בירות הגישו? ומי הגיע בערב הפתיחה?
תאריך הכתבה:
24/11/2001
רונן שנברגר המפורסם כאיש יחסי ציבור פתח לאחרונה בר חדש ברחוב קלישר בתל אביב ושמו "וינטר". הוא הזמין אותי. הבר החדש שהיה בעבר מקום שניקרא "קלישר 21" על שם כתובתו, עבר עיצוב מחודש בהשקעה של רק כמה עשרות אלפי שקלים ונפתח רק לחצי שנה. למה? כי רונן שנברגר המכיר את חיי הלילה של תל אביב ויודע שהיא עיר האוהבת אופנות זריזות ומתחלפות, מאמין כי יש חיים למקום חדש רק כחצי שנה, ולדעתו ימצה המקום את הסקסאפיל שלו עד ה 21 לחודש מרץ 20002, ואז יסגר.
בערב הפתיחה כשהתיקרובת היתה חינם, הגישו סנדביצ'ים נחמדים. בשאר הערבים מציע המקום חטיפים ומעדנים כמו "פואה גרה", סלטים וסלמון ועוד, ומגישים בו בירות טובות: בירות בלגיות מן החבית מסוג "לף" ובירות גרמניות גם הן מהחבית מסוג "גרטן". רונן שנברגר הוא איש צעיר עם הרבה חברים בין בלייני תל אביב. הוא גם בעל טעם טוב והמקום מעוצב בחן נעים ומפוזרים בו נרות רומנטיים המשרים תאורה נכונה. בקומה השנייה יש עוד בר ושולחן בליארד.
בערב הפתיחה היה המקום מפוצץ בהרבה יפים ויפות. כולם גולשי אינטרנט. או גולשים פוטנציאלים. היו שם למשל שלוש צעירות גבוהות מושלמות, רזות ויפהפיות ששמן הן שירלי, יערה ומאיה. אם אני זוכרת נכון אחת מהן, יערה, הייתה מלכת יופי באיזו תחרות שאני לא זוכרת את שמה. היתה שם גם הדוגמנית המהממת ששם משפחתה הוא תפוחי. (שמה הפרטי נשמט ממני, אז הגולשים לכתבה זו מתבקשים להשלימו בסופה עם עוד פרטים כרצונם הידועים להם).
ליד הבר ישבו רמי ונגה ונאווה. רמי נימנה על נציגי ערוץ האופנה בישראל. עוד ישבו ליד הבר קרן, עובדת איזה מוסד חשאי ישראלי ולידה יפעת חברתה, אדריכלית. בין הגברים היפים והצעירים זיהיתי את מרק לימנוב, איש עסקים בינלאומי מצליח, כולו בן 28 ופנוי.
היה שם קהל טוב, כולם יפים, לבושים בבגדים טובים, הנשים צבעוניות וחשופות, והגברים בבגדי ספורט אלגנט. הנוכחים, בעלי מקצועות, צעירים מצליחים, רובם עובדים והאבטלה טרם נגעה בהם ואולי אף לא תיגע. הצילומים שצילמתי אותו לילה ליד הבר ושאכניסם בזמן הקרוב לכאן, משקפים את מראה הקהל במקום.
באתי לשם עם ידיד ותיק, גם הוא וגם אני לא היינו בגיל המתאים לחיפושי בני זוג ב"וינטר" אבל נהנינו מאד. פגשתי שם את זבולון מ"שמש" הכוכב המצחיק מהסידרה (אנא השלימו שם משפחתו בסוף כתבה זו) ואת היחצ"ן עופר שיטרית. דיברנו רבות, דפקנו כמה בירות והיה לנו נחמד ונעים.
קלטתי מה שכבר ידעתי: תל אביב היא עיר נהדרת לבליינים אבל יכולה להיות אכזרית לנשים שעברו את גיל השלושים ומחפשות חתן בצורה נואשת. שמתי לב שלפחות אחת מהן לטשה עיניים לידידי הבוגר. פירגנתי לו מכל הלב וחמלתי על האשה הצעירה שיכולה בקלות להיות בתו. רציתי להגיד לה, שלא תתפשר על גיל, שלא תלך רק אחרי גבר עשיר, שתאהב את מי שראוי לה באמת ושלא תילחץ. נשים יכולות ללדת היום גם עד גיל ארבעים פלוס ובמקרים מסויימים גם עד גיל חמישים. הריצה המטורפת אחרי החתן, אין לה הצדקה גם אם ההורים לוחצים ושוברים את רוח צאצאיהם בהצקות. החתן, בוא יבוא, כמו שהכלה תגיע לגברים הפנויים הרבים שהיו במקום. אבל אי אפשר להגיד לאנשים צעירים את מה שהחיים כבר לימדו אחרים. ממילא הם לא רוצים לשמוע. כל אחד רוצה ללמוד ולהתנסות בעצמו. חוץ מזה, בהיותי אשה עצמאית, משוחררת וחזקה, אני סבורה שאשה יכולה להביא ילדים גם אם אין לה בן זוג, ואם השעון הביולוגי שלה מתקרב לסוף עידן הפריון, היא יכולה לקחת על עצמה ועל חייה - החלטה שקולה. לא מוכרחים להשיג גבר בכל מחיר. מי שיודעת לחיות בגפה, ויכולה ומסוגלת לפרנס עצמה, או לגדל ילדים בעצמה וכהלכה, יש לה בעיני, עוצמות גדולות של אשה מודרנית. כנ"ל לגבי גברים. אני בעד זוגיות, אבל לא בכל מחיר.
המחשבות הללו רצו בראשי בערב בו ביליתי ב"ווינטר" במקום שנפתח בחורף ונסגר בראשית האביב. כאן חיים את הכאן והעכשיו. אין מחר ואין המשכיות, אין השקעות כבדות, והכל חפיף, חפוז ואסתטי. אז מה הפלא שרבים מהתל אביבים לחוצים וניטרפים כאילו הכל מתחיל ומסתיים הלילה. הוא לא. הוא רק מתחיל. ואם לא היום, אז מחר או מחרתיים.
לאה אתגר
שירלי יערה ומאיה
|
| 
רמי ונגה ובהגדלה היפה עם הצמות
|
| 
הגר תפוחי ורונית ובהגדלה זבולון מ"שמש"
|
|
|
|
