כתבה זו נמצאה בארכיון נוצץ  |  לעמוד הראשי של נוצץ לחץ כאן
 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון
איך מגישים ארוחת בוקר משובחת, באוירה תרבותית ואסטתית, ב"קפה תיאו" - מעוז הקהיליה ההומו לסבית של תל אביב? מי בא לאכול ועל מה דיברו? גם "סטרייטים" רצויים.

איך מגישים ארוחת בוקר משובחת, באוירה תרבותית ואסטתית, ב"קפה תיאו" - מעוז הקהיליה ההומו לסבית של תל אביב? מי בא לאכול ועל מה דיברו? גם "סטרייטים" רצויים.
תאריך הכתבה: 30/11/2001



אילן שיינפלד, סופר, משורר, אספן אמנות, יחצ"ן והבעלים של "קפה תיאו" שברחוב לילינבלום 1 בנוה צדק בתל אביב, הזמין אותי לארוחת בוקר בבית הקפה שלו. שיינפלד ציין שהוא מתחיל להגיש מעדני סולת ושיבולת שועל במיבחר טעמים בנוסף לארוחת הבוקר הים תיכונית של שתי ביצים, סלט דק וטרי, ירקות כבושים, קפה טוב ולימונדה עם ננה הנימכרת ב 29 שקלים. הגעתי בשמחה.
כשהגעתי, כבר ישבו שם ארבעה גברים נאים מאד. אין זה סוד שרבים מהגברים הכי יפים ואינטיליגנטים של תל אביב , אלה הלבושים הכי נכון, הכי בינלאומי, אבודים לקהילית הנשים מסוגי. בנוסף לרביעיה ישב גם מנחם שיזף. שיזף הוא גאון, איש אשכולות, עיתונאי, יחצ"ן, לוביסט בכנסת, חבר של עופר נמרודי בעלי "מעריב", חבר של אמנון רבי עורך "העיר", ועוד. הוא איש שאוהב לעזור לזולת, והוא גם עורך עיתון ששמו "קשת" המיועד להומואים, לסביות, בי וטראנס.
אני מכירה את מנחם שיזף כמה שנים. בפעם האחרונה כשנפגשנו הוא הישרה עלי עצבות מסויימת. חשדתי בו בו שהוא "קוטר", שהוא אוהב להתלונן ולבקר. לא ידעתי להחליט אם ככה הוא האופי שלו או שזה רק מצב רוח חולף אצלו. כשהגעתי, אמרתי לו בצחוק, שאני אשב לשולחנו, רק אם הוא יבטיח שלא להעציב אותי. חשבתי שמצב רוחי מצויין, בית הקפה תיאו, הוא מקום יפהפה, האוירה חגיגית, אז למה לי להתעצב?
שיזף הרגיע אותי, שהוא היום במצב רוח טוב, ואין לו כל כוונות לצער אף אחד. בכלל, הוא אמר, אין לו הבוקר הרבה זמן, הוא ממהר. לאן? לאיזו הלוויה של מכר שלו שנהרג באסון המטוס בציריך, אז ממילא כך הוא הבטיח, הוא לא ישב עימי הרבה זמן. כך אמר וסימן לי לעבר כיסא פנוי בשולחנו.
לחצנו ידיים והתיישבתי לשולחנו.
מן השיחה המורבידית הזאת גלשנו למה חדש ומה אנחנו עושים. אני סיפרתי לו על עיתון האינטרנט היומי "נוצץ" שאני עורכת, והוא שלף את "קשת" עיתון נייר חודשי שהוא מוציא. עיינתי בעיתונו. "קשת" הוא עיתון צבעוני ונחמד. בעמוד הראשון שלו כתוב כי "הנשיא קצב יפגש עם נציגי הקהילה ההומו- לסבית". בעמודי הפנים יש כתבות כמו: "האפיפיור קיבל קסדת הומוסקסואל", ו"שמועות מרושעות מספרות כי בין חוטפי המטוסים בארה"ב היה גם הומוסקסואל", ו"ראש עירית אילת הורה למצוא בית לפעילות ההומואים והלסביות בעיר", ו"המדריך ההומו-לסבי לאמסטרדם", ו"מה חדש בקהיליה ההומו לסבית של באר שבע?" וכך הלאה. יש מדורי בישול, צרכנות, פירסומות יפהפיות למקומות שלא ידעתי על קיומם, ענייני תרבות וספרות, פחדי איידס, ועוד ועוד. העיתון מצא חן בעיני. כבר אמרתי, מנחם שיזף הוא איש מוכשר. הוא יודע לעשות עיתון.
בין לבין, אילן שיינפלד הציג את יועצו הקולינרי. שמו אריה בונפיס, הוא נשוי ואב לבנות, בוגר רשת מלונות דן, וב"רקורד" שלו הקמת קפה תיאו, קפה פצ'ילי, קפה ארומה, ומסעדת איקיאה. בונפיס הוא יועץ קולינרי מוצלח. הסולת ושיבולת השועל שהוא הכין לנו במיבחר טעמים, היו מעדן לחיך. באותו בוקר לא עמדתי בפיתוי והרשיתי לעצמי לאכול סולת רכה ושיבולת שועל עם חמאה וסוכר שנימוחים בפה כאילו כלום.
ארוחת הבוקר הים תיכונית עם ירקות כבושים, או ארוחת הבוקר הישראלית עם ירקות טריים היו חגיגה לעיניים ולחיך. התלוו להן גבינות צהובות ולבנות, ביצים לפי בחירה, רטבים נהדרים ולחם טוב. הכל היה אסתטי ובמחיר של 29 שקלים. בקפה בזל בתל אביב למשל, אני משלמת עבור ארוחת בוקר דומה, 49 שקלים. כמעט כפול.
אם לא היה די באסתטיקה של המזון, הרי על הקירות של קפה תיאו, תלויות תערוכות מתחלפות של יוצרים מן הקהילה.
בשבוע הבא, הבטיח שיינפלד, הוא יציג לראשונה צילומי עירום של הצלמת שני נחמיאס, יוצרת "סטרייטית". הוא בחר בה משום שצילומיה הרגישים עוסקים ב"מין סתמי" , ניטראלי, מסורס, כך הסביר. יש על קיר בבית הקפה שלו מדפי ספרים חדשים למכירה. רוב הספרים רגילים אבל יש גם רבים העוסקים בספרות הקהילה. שיינפלד הוא גם מו"ל, הוא רואה בהוצאת ספרים של הקהילה, יעוד ושליחות.
היו הרבה צחוקים טובים ועניין בשיחה שלנו. אחד הנוכחים סיפר על חברו החדש והצעיר, "קנאי נוראי", הוא כינה אותו. "ואתה בוגד בו כל הזמן", העיר לו אחר. הייתה אנושיות בשיחה. אם תחליף את העובדה שהמדובר בגברים שאוהבים גברים, השיחה נשמעה קצת חרמנית אבל די רגילה לשני המינים. קצת סודות, קצת רכילויות לא מזיקות, קצת חדשות מעולם התרבות, וכך הלאה. ללמדך, שבני אדם, הם בני אדם, הם בני אדם, בכלל לא חשובה זהותם המינית.
עברנו לדבר על ענייני אוכל. שיינפלד סיפר שתמורת 50 שקלים לאדם הוא מוכר בבית הקפה שלו ארוחת בוקר עם דברי מאפה ממאפית לה לוקה, הנחשבת למשובחת וליקרה בתל אביב, וגם מארגן בשביל אותו כסף, סיור רגלי בנווה צדק עם הדרכה מקצועית. הסיור הזה, כך אמר שיינפלד, חביב על ועדי עובדים, משפחות שחוגגות יומהולדת וכך הלאה.
אם לא די בשפע הזה, שיינפלד תחב לידי "לוח אירועים בקפה תיאו לחודש דצמבר". צויינו בו חגיגות חנוכה לילדי הקהילה והורים אחרים, מפגשים של "טראנסג'נדרס", טיול איטלקי עם הסופר אלון אלטרס, ערב שירה וכך הלאה.
מה אגיד לכם? הלכתי לסתם ארוחת בוקר נחמדה בקפה תיאו, ויצאתי משם עם שפע של אינפורמציה ועושר של אנשים מדהימים, רבי תחומים ורבי עניין, כולם יוצרים ועושים, תרבותיים ואנינים, מרתקים ומלומדים. היה מה לשמוע והיה מה ללמוד. רק מה?
לפתע קם מנחם שיזף ואמר שהוא מוכרח ללכת, כי הוא ממהר להלוויה, והמתים, לא יכולים לחכות. כך הוא אמר
ועזב.
לאה אתגר


קפה תיאו, מראה מבפנים

ארוחת בוקר ים תיכונית

עירום, צילום של שני נחמיאס



 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון   | חזרה לעמוד הראשי